תוצאות החיפוש

להם מעמד מרומם ונשׂגב שתכליתו להצדיק את מימונם בעושק הדלים; 3) השקפה זו נועדה לכסות על מעלליהם ועל שחיתותם

בספרה "פרקי קרית שמונה" על הדעות הקדומות שהיו רווחות בקרב המורים, וכיצד הן השפיעו במרוצת השנים על רגשי נחיתותם

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו; וגאון – גאוותו על עמו; ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד; ופי-תהפוכות

לבנים ארוכים, אך כל הקטיפה שבעולם לא תצליח להסתיר את סירחונם וּבָאְשָׁם מאפם של הנבונים אשר מזהים את שחיתותם

סימנים רעים", וזאת מפני שלפי רבנו, כל ההיתר בעניין הסימנים אינו אלא לפי חולשת מחשבתם של בני האדם, ובשל זקיקותם

נוספת והיא: בשל אפסיות קיום האדם הוא כלל לא היה ראוי שהקב"ה יפקוד ויבקר את מעשיו ויעניש את הרשעים על שחיתותם

לימוד תורתם, אף שלימוד תורתם מעֻוות משובש ומעוקל, וכל תכליתו היא להתעסק בהבלים והזיות או בפלפולי הלכות זניחות

ופירוש נתפחו 'אנתפכ'ת' – כלומר נפיחותם וגדלם".

התעופה נבחרה מכל היכולות כדי לתאר את היות המלאכים חיים וקיימים במציאות, ודווקא היא נבחרה כדי לתאר את חיותם

לחוסנו הרוחני של אותו תלמיד, ולא רצה כנראה אביי לגלות ולבאר לתלמידיו את אבחנתו, כדי שלא להעליב או לטפח זחיחות

ועל כל שחיתותם המוסרית והדתית הם מוסיפים ואומרים שהם היהודים האמיתיים!

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

המידה, כי דבריהם לא נאמרו מתוך "אי עיון בכל הקף שיטת רבנו", אלא מתוך אי עיון ביסוד שיטת רבנו, לא תובנות זניחות

יתר-על-כן, מן הקטע הנ"ל עולה נחיתותם ושפלותם המחשבתית התהומית של מכשפי האופל, שהרי הם סבורים, שמטרת ההִתעטפות

משלי חכמים וחידותם בשל חמקנות מדעי האלהות, חכמים נאלצו לדבר בעניינים אלה במשלים וחידות: "ולפיכך כאשר

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

זאת ועוד, כדי להצדיק את שחיתותם הכעורה הם יפלו בשוחת הגאווה וישגו בהזיה שבזכותם, ורק בזכותם, אנחנו קיימים

שלעג המינים וחרמותיהם כנגד המורה וספר-המדע פגעו פגיעה אנושה בכבודם ובמעמדם – ללמדנו על חולשת דעתם ועל נחיתותם

כלומר הם דימו בתחילה ששמותיו של הקב"ה נועדו לכישופי המכשפים, וכאשר ראו שהאמת בעניין השֵּׁמות חושפת את שחיתותם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב בן עמרם כאמור, להלן נלמד שני סיפורים מופלאים במוסריותם: האחד בר' טרפון והשני בר' יונתן, בהם מתוארת זהירותם

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון – גאוותו על עמו, ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד, ופי-תהפוכות

פנים, חדים וברורים, ומי שנוקט בלשונות כל-כך נחרצים בעוד שבאמת כל מטרתו היא רק לנגח את חכמי דורו על שחיתותם

בעבודה-זרה, שהחדיר את המאגיה לדת משה, שטען את הנבואה, שחירף וגידף את השם הנכבד והנורא, שמחק את יסודות הדת, ושחילל-שם-שמים

מתבטאת ביכולת שלנו לקיים את המצוות ללא חשש וללא מורא – וכמו שאבותינו במצרים התגברו על הפחד מהמצרִים ושחטו

לפי שיום ארבעה-עשר בניסן אינו כשאר ערבי-ימים-טובים, מפני שיש בו חגיגה ושחיטת-קרבן".

אלא, חוסר ההגינות האינטלקטואלי של רומין נובע ממקור נרפשׂ של מינות ושחצנות תהומית: לליבו הערֵל והנמֵק

נוטה כלפי התאווה והתענוגות, או מעדיף את הרגזנות והכעס והפעלת הכוח הרגזני ושחרור ריסנו, הרי הוא תמיד יטעה

לפיכך, הנני פוסק ישירות מתוך התורה-שבעל-פה הזכה והטהורה שקיבל משה רבנו ע"ה בהר סיני, ושחכמי האמת מסרו

ויתרה מזאת, לא רק שהם אינם רוצים להבין את רוע מעלליהם ותעלוליהם, הם סבורים ברוב תעייתם, גאוותם ושחץ ליבם שהם "גדולי ישראל", ושחובה לכבדם ולייקרם ולפארם ולרוממם ולהעריצם – ולממנם; ולא רק כסף, הם אף מתעים את