שלום,
"ורובם הגדול של הגויים, רוב אם לא כל מעשיהם הם מצד היותם בעלי חיים, וכמעט כל שאיפתם היא השגת הנאות העולם הזה ותאוותיו" -
תיאור זה יכול להיאמר גם על רוב היהודים כיום.
רוב האנשים היום מנסים להשיג את הנאות העולם הזה.
האם הרמב"ם היה מגדיר גם ישראלי כזה 'בהמה'?
בעצם, עיקר השאלה שלי היא, האם יש לשיטתו הבדל מהותי ש'טבוע בעצמיות' בין ישראלי לבין גוי, או שישראלי שרחוק מעבודת ה', ורודף אחרי הנאות העולם הזה, אין הבדל בינו לבין גוי?
(האם יש זכר ל'סגולת ישראל' אצל הרמב"ם?)