בעקבות התמקדותו של אור הרמב"ם בענייני מחשבה ובהרחקה ממינות ועבודה-זרה, וכן במתיחת ביקורת חריפה כנגד חילול השם ועיוות דת האמת על-ידי המינים וצאצאיהם חוצבי התורה הפרו-נוצריים, המה ומעריציהם התועים, קיבלתי תגובה ממאן-דהו, וזה לשונה:
אתה דש ודש בנושא אחד [=בענייני מחשבה] כל הזמן, נשמח שיפוצו מעיינותיך חוצה בכל חלקי התורה. אתעניין לקרוא מחידושיך בהלכות שבת, בהלכות המועדים, בהלכות קידוש החודש, בהלכות הקרבנות, בהלכות בית הבחירה, בהלכות שופטים ומשפטים ועוד ועוד.
האם נזכה לזה?
והנה תשובתי לאותו מגיב אשר ביקש להניא אותי מלעסוק ביסודי הדת, מפני שהוא "אוהב" את סגנוני ודרכי, אלא שהנושאים שאנכי בוחר אינם מתאימים לו, וזה לשון התשובה:
האם הנך חושב שנגיע לקיום כל ההלכות שהזכרת ללא שידוד מערכות השקפתי וללא עקירת השקפות מינות ועבודה-זרה מן השורש? או שאתה רק רוצה להתפלפל ולהפיג את שעמומך? הנני מעוניין לתרום תרומה אמיתית לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולשם כך חובה לבער תחילה את חילול השם ואת המינות והעבודה-הזרה שלופתות בחוזקה בדת משה העשוקה. איני יודע אם אזכה לכך בדורי, אבל עדיין אין זה פוטר אותי מלפעול ככל אשר לאל ידי. וזכוֹר, כי גם רבנו לא עסק בכל ההלכות שציינת, אלא לאחר שהקדיש ספר שלם לענייני מחשבה. האם אתה כבר בקי בהלכות יסודי התורה ודעות ותלמוד-תורה ועבודה-זרה ותשובה?
ואיני צריך להיות נביא או גאון כדי לדעת שאינך בקי בהן כפי שרבנו דורש, כי אם היית בקי ביסודי הדת ובענייני עבודה-זרה וחילול השם לא היית קץ ומואס בהם, ואף היית מבין את חשיבותם העצומה לידיעת ה' ולייחודו ולאהבתו – וזאת לעומת חשיבותם הזניחה יחסית של שאר הנושאים שצוינו ובמיוחד בכל מה שקשור להלכתא למשיחא, שהרי מטרת כל ההלכות בכללן היא להכשיר את האדם לידיעת ה', לייחודו ולאהבתו ולכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ואיך אפשר אפילו ללמוד וכל-שכן לקיים את כלל המצוות המכשירות ללא הבנת המטרות שלשמן הן ניתנו? ובמלים אחרות, איך אפשר לעבוד את ה' באמת ובלבב שלם, בקיום המצוות ובלימוד התורה, מבלי לידע אותו? מבלי לייחד את שמו הגדול? מבלי לאהוב אותו ולירוא מפניו? מבלי לקרוא בשם ה' אל עולם? ומבלי להבין את דרך האמת של אברהם אבינו? ולכן, אין ערך אמיתי לקיום המצוות ולפלפולי חידושים הלכתיים כאשר האדם אינו יודע את בוראו, ואינו מבין את מטרתה המרכזית של דת משה שהיא עקירת מינות ועבודה-זרה ומחיית עקבותיהן.
קצרו של דבר, כל ענייני יסודי הדת שהנני עוסק בהם הינם המפתח לקיומם המעשי של כל ה"הלכתא למשיחא", כך שדרכך הינה דרך קצרה שהיא ארוכה, ודרכי ארוכה שהיא קצרה. ולא רק שהינם המפתח לקיום המצוות המעשיות, הינם גם השער למטרה הסופית של דת משה, למטרה שלשמה נכתב הספר "משנה תורה", וכֹה דברי רבנו בסוף ספרו הגדול:
"ובאותו הזמן [לעתיד לבוא], לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְיָ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' [יש' יא, ט]".
זאת ועוד, לדעתי אינך אדם ישר-דרך שפיו וליבו שווים, אלא, דבריך נראים לי כדברי הסתה מתוחכמים שנועדו לטשטוש דרך האמת ואף לעזיבתה! שהרי רבותיך הנוכלים, סוחרי הדת הממוסדים, סטו מדרך האמת ומכסים על ערוותם ובערוּתם בשקיעה בהלכות או בפלפולים – וכמו שעשו טורי האבנים ושולחן הפיגולים אשר ביטלו את כל יסודות התורה המחשבתיים, ומכרו לנו דת חדשה של אסור ומותר בלבד, כאילו המטרה היא קיום המצוות ולא ידיעת ה'. ואגב, העדר הבנת יסודות הדת גרם להם לשבש באופן מחריד גם את המצוות המעשיות, כך שנותרו קרחים מכאן ומכאן: גם ללא אדני מחשבה טהורים, וגם ללא אדני הלכה נכונים.
וכל מטרתם של סוחרי הדת הפרו-נוצריים הללו הינה יצירתה של דת חדשה, מוכה בשיממון וחידלון מחשבתי, חולה מבערות ורווייה וגדושה בסכלות, דת אשר נדמה לה שהמדעים הינם כפירה ותועבה, דת שתאפשר להם לשקוע בזוהמת תאוותיהם ולטמטם את חסידיהם באופן מוחלט – כדי שיֵקל עליהם לתמרן אותם לעבודת אלילים, דהיינו להפוך את עצמם לגילולים: ל"גאוני עולם" ול"קדושי עליון" אשר "גוזרים והקב"ה מקיים", ולכן יש לפנות אליהם ולהעריץ אותם ולהפנות כלפיהם את המחשבה – וכך להפיק מההמון רווחים וטובות הנאה למכביר.
בדרך זו הם הופכים את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים, כי מי שמעמיד את עצמו לאלוה, יש לו כוח לומר להמון מה לעשות וכיצד להתנהג, מבלי שיהרהרו ויתבוננו בהוראותיו – כגון למי להצביע לכנסת לשם השגת תקציבים וכוח פוליטי, וכן לאן להפנות את המשאבים הכלכליים של ההמון, וכן לקבל תרומות וטובות הנאה, לרוב מִגבירים עמוסי תאוות אשר מבקשים לשחד את "בני האלהים", כדי שהמינים הללו ימליצו טוב בעבורם ויצילו אותם מדינה של גהינום.
הנך גם יודע היטב שישנם דרדעים למחצה לשליש ולרביע, ממוסדים ושׂכירים בעיקר, אשר הפכו תורת אלהים לקורדום חוצבים, והקדישו את חייהם לברוח בריחת אמוק מענייני מחשבה וחילול השם והרחקה מעבודה-זרה, מתוך חרדה ואימה גדולה שמא יבולע למנעמיהם שהופקו מכבוד התורה. כלומר, הם טשטשו את בגידתם בדרך האמת, בעיסוק כפייתי בהלכות על-גבי הלכות, אשר רבות מהן משובשות או מיותרות או הזויות או פגאניות, תוך הערצת גדולי המינים הכעורים עד כדי חיקוי שיטותיהם הנכלוליות, אימוץ השקפותיהם המתעות, ושעבוד רוחני מוחלט. לפיכך, בבקשתך המתעתעת שגם אנכי אלך בדרכיהם הרעים, הנך מבקש למעשה שאשליך ארצה את דרך האמת, וכל-כך למה? מפני שדברי האמת שהנני משמיע מכים אותך בכורמיזא, וכן מפני שהנך משרת כומרים דרדעים שכירים שדבריי מכים אותם בסנוורים.
"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה [מלעיטים ומזהמים את עם-ישראל בתורת מינות פרו-נוצרית ארורה]" (מלאכי ב, ח–ט).
תודה מורי אדיר על חיבור יפהפה ומעורר השראה! הישאר חזק בדרכך הנכונה והקדושה - שכבר מאירה רבים מאיתנו באופן משמעותי כיום!
אני ממליץ לך בחום לשקול לערוך את אחד המשפטים שלך באופן הבא:
"קצרו של דבר, כל ענייני יסודי הדת שהנני עוסק בהם הינם מפתח והמטרה לקיומם המעשי של כל הלכתא למשיחא כפי שכותב הרמב"ם בסיום הגדול של המשנה תורה - המטרה שלשמה מכוון כל המשנה תורה: ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים העמוקים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם שנאמר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"... כך…