ביום רביעי א באדר תשכ"ט, התקיימה באולם "הוד" בבת-ים מסיבה חגיגית רבת משתתפים לרב יוסף קאפח, לציון מפעלו שעמל בו שנים רבות – תרגום פירוש-המשנה להרמב"ם, שיצא לאור על-ידי "מוסד הרב קוק" בשבעה כרכים. במסיבה שנערכה ביוזמת עיריית בת-ים והמועצה-הדתית, השתתפו רבנים ואישי ציבור שעמדו על חשיבות מפעלו של הרב.
פתח והנחה את המסיבה חבר מועצת-העיר ואחד היוזמים, מר חיים אושרי, שעמד בדבריו על מפעלו הכביר של הרב קאפח:
זיכנו הרב וזכה פירוש רבנו הרמב"ם בערבית, להיתרגם על-ידי אחד מצאצאי רבני-תימן, בשפה ברורה וביד תלמיד-חכמים מחונן בהבנה מעמיקה ובטוב טעם.
הרב איננו פנים חדשות לציבור, השתתפות ציבורינו, הבא בהמוניו הערב למסיבה נכבדה זו, הינה הוכחה רבת משמעות להערכה כנה לרב יוסף קאפח ולמפעלו הכביר, בהגישו לנו ולעם-ישראל את המשנה עם פירוש הרמב"ם בתרגום נאה, מדויק ומנופה, מתוך כתב-ידו המקורי והשלם של הרמב"ם זצ"ל.
הרב קאפח ידיו רב לו במפעלי תרבות וחינוך רבים במוסדות המחקר וההשכלה, באוניברסיטה-העברית ומכוניה, ברבנות ובבתי-הדין הרבניים, וכדיין וכמורה הוראה בישראל. נוסף על כל אלה, מורנו ורבנו הוא רועה רוחני נאמן ומסור.
חשיבות מפעלו של הרב חורגת מעבר לאירוע נאה. ויפה עשו נושאי התפקידים המרכזיים של מוסדותינו העירוניים שהם שותפים בזימונו ובשמחתו. שמחתנו גדולה על הזכות שנפלה בחלקנו לחלוק כבוד ויקר לרב קאפח בעירנו בת-ים. לחתן המסיבה נאמר: הגדל תורה והאדירה!
השר ישראל ישעיהו: סברתי שהמסיבה תהא מצומצמת, ולהפתעתי רואה אני את מיטב אנשי התורה והחכמה. ומה אני כי אעריך את פעלו של הרב. חג גדול הוא לנו להסב עם חתן המסיבה, עם גדולי תורה ועם חכמתו של הרמב"ם.
הדורות הראשונים לא הבינו את הלשון העברית, ורבנו הרמב"ם רצה לקצר להם את הדרך להבנת המשנה, ולכן הוא כתב את פירושו בערבית. והנה, במרוצת השנים הלכה הערבית ונדחקה, ואותה ירשו שפות אחרות. רק קהילות מעטות, בעיקר בארצות המזרח, הבינו ערבית. מסיבה זו פירוש-המשנה לא זכה לתפוצה גדולה וללימוד רחב, וכמעט ונשתכח הספר כולו, גם התרגומים לא היו מדויקים. עתה הורק מכלי אל כלי ביד אומן, שולט בלשון שהוא מתרגם, ושולט בתוכן. אמנם הרקה מכלי אל כלי, אך טעמו לא נמר.
הרמב"ם היה שליט בלשון העברית ומכירים אנו את שפת היד-החזקה. ברם, מרוב טרדותיו הוא לא הספיק לתרגם את פירוש-המשנה לעברית, ותרגומו על-ידי הרב קאפח הוא בגדר מילוי חובה ועשיית רצונו של הרמב"ם.
זה חג גדול ללשון העברית שהייתה בגלות וכמעט נשתכחה, ובדור התחיה קמה לתחיה. גאולתה של הלשון העברית לא תהא שלמה עד שלא ניצוק חן בשפתותיה, עד שכל נכסי הרוח של עמנו יתורגמו וישובו לגבולה.
זהו חג גדול ליהדות בכללה וחג ליהודי-תימן בישראל בפרט. יהדות-תימן דבקה בהרמב"ם, בינו ובינה נקשרו קשרי אהבה והערצה, והוא הטביע את הלך מחשבתו על הלכי מחשבתם, רוחם ודרכי הגיונם של יהודי תימן, ביודעין ושלא ביודעין. מתקבל על הדעת, שהפטיש מצא את סדנו. דרכי מחשבותיו והלכי רוחו התאימו להלכי רוחם של יהודי-תימן. הם לא רק דבקו בו ובתורתו, אלא ראו בו מנהיג. גם באיגרתו להם, שזכתה לפרסום עולמי, העלה את ערכם ומשקלם בעולם היהודי, והם השיבו לו כגמולו ושמרו על הרמב"ם כפוסק וכמנהיג, כהוגה וכפילוסוף. קהילה זו שמרה על כתביו, וכל תלמיד חכמים בתימן ראה כדבר יקר ונעלה להעתיק את כתביו, והספרות הזאת ידועה בכל הספריות בעולם.
זהו חג לבית-מדרשו של הרב יחיא קאפח זצ"ל, שהמתרגם הוא נכדו וממשיך את תורתו ומפעלו. יודעים אלה שלמדו אצל רבנו הישיש, כמה עמל וטרח וכמה ייסורי נפש התייסר, כדי להשיג כתבי-יד ואפילו דפים קרועים בודדים, ובייחוד את כתבי-היד של ספרי הרמב"ם. בדרכו הלך בנו, המנוח ר' דוד, והעתיק מה שהעתיק, ואחריו בא והשלים את המפעל הנכד רבי יוסף, וזאת עלתה בידו בזכות מה פעלו של בית-מדרש זה, זוהי אכסניה שמחזרת על בעליה.
זהו יום חג לזכרו של הנשר-הגדול, שזכה לפתגם העממי "ממשה ועד משה לא קם כמשה". פוק חזי מאי עמא דבר, כל הדורות מכירים בגדולתו של הרמב"ם.
ברכתי מעומק לבי, לידידי וחברי יוסף קאפח, שאין בפי מלים להעריך את מפעלו, שהוא מפעל אדירים, ואנו וההיסטוריה חייבים לו תודה. יודעים אנו את מפעלו העשיר, את צדקת פרזונו.
נזכיר במעמד זה את אביו ואת סבו, אשר ממימיהם אנו שותים. אנו מאחלים לרב שיוסיף עוד כהנה וכהנה, הדרן עלך והדרן עלך.
הרב פסח קוסס, רבה של העיר בת-ים, אמר בדברי ברכתו: שמח אני להשתתף במסיבה זו, מסיבת תלמידי חכמים וגדולי תורה, אשר היא כולה לכבוד התורה ולומדיה.
הרמב"ם הכין והגיש לנו את התורה כולה כשולחן ערוך לכל בית-ישראל. הערב עורכים אנו את המסיבה לכבוד הרב קאפח, אשר זכה לתרגם את פירוש-המשנה להרמב"ם מהלשון הערבית ללשון הקודש, והעביר את התורה של רבנו לכלי קודש ולבגדי הקודש, והנה הוא לפנינו כשולחן ערוך מוכן לכל אדם מישראל להגות בו. נברך את הרב בברכת יישר חילך לאורייתא!
א' קינמון ממלא מקום ראש העיר בת-ים אמר בדברי ברכתו: צר לי מאד שנבצר מראש עירנו להשתתף במאורע חשוב זה ולשאת את ברכתו לחתן המסיבה. קטונתי מלהעריך את גודל מפעלו של הרב, על כן אסתפק בברכה: תחזקנה ידיו בעבודתו הברוכה, בהוצאת גנזי חכמת-ישראל לאור לדורנו, ולדורות הבאים אחרינו.
הרב מרדכי פירון: שמעתי ברכות רבות והערכה רבה על מפעלו של הרב, באתי הנה משתי סיבות: האחת אישית טהורה, מכיר אני את הרב מימי לימודינו בישיבת מרכז-הרב בירושלים. למדנו יחד וניגשנו יחד לבחינות, והזמן היה זמן המאורעות, ערב הכרזת המדינה.
השנייה, מפעלו העצום של הרב קאפח. לא כולם יודעים את מהותה ופירושה של המשנה. הרמב"ם היה מורה-דרך למהותה ולרוחה של המשנה. יתר המפרשים הסתפקו בפירוש מילולי. והנה בא הרמב"ם ופילס לנו דרך. פירושו מהותי וממצה, תוך גישה מדעית.
רוב רובם של המפרשים לא העמיקו בפירושו, בגלל שלא הבינו את השפה הערבית, והתרגומים לעברית היו פגומים. מבחינה זו קם גואל, חתן המסיבה, גדול בישראל אשר לו הידע העצום למלאכה כבירה זו. הפירוש שלפנינו כל כולו ללא פגם, מושלם ונקי. הרב הגיש לעם וללומדי התורה, בפעם הראשונה, יין עתיק של הרמב"ם, בכלי חדש שאין דומה לו. במה אברך את הרב? שיפוצו מעיינותיו חוצה!
הרב יוסף קאפח: אצל רבנו היו הדרכים סלולות בפירוש התורה. לא כן אצל מפרשים אחרים. הרמב"ם למד כל עניין בתורה ובתלמוד למידה מעולה, ובפירושו עמדה לנגד עיניו האמת, פירושו מזוקק תכלית הזיקוק. למשיגיו לא ענה, אלא הסביר את עצמו.
שיטת הרמב"ם בפירושו לתורה – ידיעת השם. המחשבה תפשה אצלו מקום נרחב, לא רק במורה-הנבוכים, אלא גם בפירוש-המשנה, דרגה שניה במחשבתו היא אהבת הבורא והאדם. התורה נבלעה בדמו ובנפשו ויצאה מפיו מפורשת ומזוקקת.
אסיים במשנתו של הרמב"ם, שתורתו תהא שגורה בפינו ותצא מפינו מפורשת וברורה, כנתינתה מהר סיני על-ידי משה רבנו ע"ה.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת אפיקים גיליון כט, ניסן תשכ"ט, עמ' 6.
Comments