לנוכח המעורבות הסובייטית הגוברת והולכת באזורנו – הצבתם של טילים וטייסים סובייטים במצרים, ששינו את מאזן הכוחות לטובת הערבים, ולנוכח הסיכונים שחיילינו עלולים לבוא לידי עימות עם חיילים רוסים, הועמדנו שוב בפני חוסר ברירה בניגוד לרצוננו, ולכן מחובתנו לעשות כל שביכולתנו ומעבר ליכולתנו לקדם פני הרעה בהתאם לכלל: הבא למצרך השכם להרגו. עמידה אמיצה ונחושה של עם קטן בכוחה להרתיע גלייתים וענקים וכבר עמדו אבותינו במצבים דומים בעבר.
הסכנה הסובייטית מאיימת על העולם החופשי כולו, ובראש ובראשונה היא מאיימת עלינו. חוסר תגובה הולמת מצד ארה"ב ומצד כל העמים שוחרי החופש תעודד את התוקפנות הרוסית. אותות של מורך לב, עצות בהולות לוויתורים ונסיגה, פירושם כניעה לאיום הרוסי שכמוה כאיבוד עצמי לדעת. מול סכנה זו עלינו לגייס את כל הכוחות הגנוזים באומה להגן על הנכס היקר ביותר – על המדינה היהודית. זאת היא מלחמה על קיומנו כאומה וכבני-אדם וכל קרבן יירצה ומתת תבורך. ערבי מוסלם המוסר עצמו למען שלומה וחירותה של מדינת ישראל אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד במחיצתו.
חובת העשייה ומסירות הנפש של העורף האזרחי כשל העומדים ראשונים בקו האש הם צו השעה. נחכה לשלום בנשק דרוך, ואם יתמהמה, יהי רצון שהדם הניגר של חיילי האומה, בני כל העדות והשבטים, המגבל את חולות סואץ ומאדים את קווי הפסקת האש, יהי כשמן למאור, שיאיר את נתיבה של ספינתנו-מדינתנו במים עזים וְיַגִּיעָהּ לחוף מבטחים.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת אפיקים גיליון לה, סיוון תש"ל, עמ' 1.
Comments