[מאמר זה פורסם בכתב-העת 'אפיקים' גיליון עח, תמוז תשמ"ב, עמ' 25].
מערכת אפיקים שרויה באבל על מותו של ידיד ואדם יקר, אשר נרתם זה שנים להרמת קרן "אפיקים" מתוך רגש אחריות ציבורית ומוסרית. הכרתי את האיש נפתלי גדסי לפני כחמש-עשרה שנה. הציג אותו לפניי ידידי ורעי הטוב, יאיר מדאר-הלוי יבדלא"ו ומאז נקשרו בינינו קשרים מופלאים של הבנה וידידות, רעות והערכה. בכל שעה מצאתי אצלו אוזניים קשובות, עיניים פקוחות ועיקר העיקרים – לב פתוח.
ר' נפתלי ז"ל היה איש עשייה מובהק, שעשה את מעשיו במסירות וללא סייגים, מתוך דחף פנימי, שהוא עצמו לא ידע את מקורו. ר' נפתלי היה בן העלייה השנייה שקדמה לעליית יבנאלי. עלה ארצה בשנת תרע"ב והוא בן שבע שנים, עירני ושואף לדעת, להבין ולהצליח בחיים. כרבים מבני גילו לא זכה ללמוד בבתי-ספר. את חוכמתו למד מפי חכמים ומקריאה בספרים.
אותם ימים, ימי עלייתו ארצה, היו ימי מצוקה קשים, העוני ולחץ החיים היו מנת חלקם של עולי תימן בארץ-ישראל. אבל נפתלי היה מאותם אנשים חזקים, שכל מצוקות החיים אינן משאירות צלקות בנפשם. הוא עבד קשה מאד, ורקם רקמת חיים בתוך עדתו וקהילתו. בכל שנות חייו היה עֵר ודרוך לקראת כל פעולה שהיא לטובת הכלל והפרט וכל מעשיו היו אך ורק לשם שמים.
בימי מלחמת העולם הראשונה ולאחריה היו המצוקות והעוני לא רק בעבודה, בדיור ובעצם פת-הלחם שאדם חייב להשיג – אלא היו גם מצוקות נפשיות קשות של אבדן דרך, של הרגשת מבוכה בתוך עולם חדש של חיים חדשים, מציאות חדשה, סגנון חיים זר ומוזר, מתנכר ליפה וְלַשּׁוֹנִי של היהודי האחר. בתוך אקלים חברתי שכזה לא נשברה רוחו של ר' נפתלי, לא נחלשה אמונתו, ואומץ ליבו לא עזבהו, שהרי היה אדם בעל הכרה יהודית עמוקה, וידע שארץ-ישראל אינה נקנית אלא בייסורין.
בקשריו עם הבריות היה איש מישרים. אמר את האמת בפני כל אדם גם אם היא מרה ולא נעימה, אבל מעולם לא קטרג על איש. הוקיע ונלחם נגד כל תופעה שלילית, אך בדרכי מתינות ונועם. עם כל זה היה באופיו איש לוחם. הוא היה מגיב לכל תופעה חיובית או שלילית, מהיר לפעול, זריז בהחלטותיו ובביצוען הלכה למעשה.
ר' נפתלי היה מן הפעילים שהקדישו מאמצים רבים בהשגת ובשכתוב החומר לספר "מני תימן ובשעריים" של ר' פנחס קפרא יבדל"א.
פרי כל פעלו, לבטיו, תגובותיו והגיגי ליבו אצורים ברשימותיו, מהן פרסם בבימות שונות. רשימות אלו יחד עם זיכרונותיו והגיגי ליבו יראו אור בקרוב אי"ה בצורת ספר. לספר הזה יהיה ערך היסטורי מיוחד בהיותו מבטא תקופה המשׂתרעת על פני עשרות שנים, תקופה הרוויה ייסורים וסבל רב במאבקם של יהודי תימן על זכותם, הן לעבודה והן להתיישבות באדמת האבות [אגב, הספר אכן יצא לאור ושמו: 'נפתלי גדסי איש העלייה השנייה: תולדות חייו וזכרונותיו – שעריים-רחובות', ערך והאיר: שלום מדינה, הוצאת אפיקים, תשמ"ג].
בכל האתגרים של חייו, בכל תלאותיהם ולחציהם מצא עזר נאמן ברעייתו מרים תבל"א, שליוותה אותו בכל משעולי חייו. היא דמות מופת כשלעצמה, שימשה לו מעין מעגן-הצלה לרוחו הסוערת והעניקה לו סעד ורוויה נפשית. כל מה שהתחולל בנפשו מצא תהודה חזקה אצלה. ואין ספק שהרבה מן ההישגים שהשיג בימי חלדו, נזקפים לזכותה של רעייתו.
תקוותנו היא שרעייתו, יחד עם שני בניו ובתו, ידאגו להוציא את ספרו לאור. מן הראוי לציין כי שבועות אחדים לפני מותו תכננתי יחד עמו את הספר, צורתו וצביונו. לצערנו הגדול, לא זכה לראות בהוצאת הספר שכל-כך השתוקק לראותו בחייו מודפס במלוא הדרו.
"אפיקים" עומד לרשות המשפחה ויעשה כל אשר לאֵל ידו לסייע בהוצאת הספר להנצחת זכרו. תהא נפשו צרורה בצרור החיים, אמן.
Comments