מאמר זה נכתב בעקבות שיג-ושיח עם כסיל תימני אורתודוקסי, עבד משועבד לכומר אליעזר מלמד מהר-ברכה. התימני הזה שירת בצה"ל במסגרת תוכנית ההשתמטות של הציונות הדתית שנקראת "הסדר". ולצערי, כל התימנים שהנני מכיר אשר השתתפו בתוכנית הזו, מוחם טומטם כמעט לחלוטין, הם אינם מסוגלים לראות את אור האמת נכוחה, והינם עבדים משועבדים ונרצעים לאדוניהם האשכנזים, מעריצי מינים ואפיקורוסים ומחללי-שם-שמים.
והנה הודעתו של הכסיל התימני האורתודוקסי, המשועבד והנרצע לאדוניו הגרמנים:
שלום אדיר, שלח לי מייל שלך ובע"ה לפי הזמן אשלח לך הערות ומקורות על דברים לא נכונים באתר אור הרמב"ם. גם אם כוונתך רצויה המעשים גורמים יותר נזק מתועלת (לך ולמשפחתך באופן אישי וגם לקוראים ולעולם). חלק קטן מהביקורות שם נכונות, אבל הרוב הגזמות.
וכך השבתי לו:
אתה מוזמן להוכיח לי שהנני טועה, ואם תמצא טעות אתקן אותה בשמחה ואודה על האמת. אך דע לך, כי אם אינך צודק ודבריך יתגלו כתרמית אורתודוקסית או כניסיון-סרק או אפילו רק כשגיאה שנובעת משחץ-ליבך (וקרוב לוודאי שארגיש בזה) – לא אהסס לפרסם את הדברים במאמר מקיף ולתקוף אותך ואת הכסילים התימנים הדומים לך, כי כל מי שמחליש את דרך האמת מגונה מאד בעיניי, ובמיוחד מי שעושה זאת מתוך אינטרסים זרים ורגשי-נחיתות.
זאת ועוד, מנין לך שפעולותיי גורמות ליותר נזק מאשר לתועלת? ועוד לי ולמשפחתי באופן אישי? האם אתה מכיר אותי? האם שוחחת עמי אי פעם? האם ישבת עמי לשיחה או ללימוד? מהיכן נובע שחץ ליבך? ואיני יודע על סמך מה אתה מחליט החלטות כאלה שרירותיות. אז בוא נתחיל בזה שתוכיח לי מדוע דרך האמת גורמת לי ולמשפחתי לנזק? ועוד לעולם כולו? מי-הוא-זה ואי-זה-הוא אשר נסחף להגזמות פרועות? אנכי או שמא אתה? ועד שלא תוכיח לי שהנני גורם נזק "לעולם כולו" הנך חשוד בעיניי, כי אפילו על דבריך שלך לא הבאת ראיה...
לפיכך, נראה לי שדבריך אלו נועדו לכסות על האמת: שהדברים שהנני כותב גורמים לנזק ובצדק לאדוניך האורתודוקסים האירופים למיניהם, אשר הִתעו ומתעים אותנו מדרך האמת, אך וודאי שאתה לא תודה על האמת, כי בזה אתה תחזק את דרכי, היפך מטרתך האמיתית... ואם היית איש אמת, היית מביא לכל הפחות ראיה אחת או שתיים לטעויות שמצאת...
ויתרה מזאת, ומה עלה על דעתך? שמי שהולך בדרך האמת לא יהיו לו מתנגדים? שמי שנלחם בתֹּהו בהבל ובאלילות לא יהיו לו שונאים? שמי שהולך בדרך האמת לא יסבול חרפות גידופים וביזיונות? מה חשבת לעצמך? והלא אנכי תוקף את היסוד והבסיס אשר עליו נשענים כל אדוניך המינים האירופים למיניהם, כי חשיפת האמת על מעלליהם ותעלוליהם וסילופיהם ועיוותיהם את דת משה פוגעת קשות במעמדם בגאוותם ובקורדום חציבתם! ומכיוון שהאמת נעדרת משכלם, כל מה שנותר להם להתנחם ולהשתעשע בו הוא ממונם וכבודם המדומה.
כמו כן, ברצוני להזכירך מה עלה בגורלו של אברהם אבינו ע"ה, אותו אברהם אשר אנחנו מחויבים ללכת בדרכיו, אותו אברהם אבינו שהורה לנו להמשיך ולהרים על-נס את הקריאה לייחוד ה' ולמלחמה בלתי מתפשרת בעבודה-זרה: בשם ה' אל עולם! ללא מורא וללא יראה משום אדם, רק מבורא-עולם! וכי אברהם אבינו לא ספג ביזיונות וחרפות קללות ונאצות?
וראה נא מה שאומר רבנו הרמב"ם על אברהם אבינו במורה (ג, ט):
"ואין ספק אצלי שהוא [=אברהם אבינו] [...] כאשר חָלק על שיטת כל בני אדם, היו מקללים ומבזים אותו ומזלזלים בו אותם התועים [=כמנהג הרשעים לתקוף בשקרים את אנשי האמת]. וכיוון שסבל כל זה בשל אמונתו בה' יתעלה והעדיף את האמת על כבודו [כלומר שאברהם אבינו ע"ה ויתר על כבוד עצמו וסבל רדיפות וביזיונות למען האמת], נאמר לו: 'וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה' [בר' יב, ג]. והיה תכלית עניינו [כלומר בוא וראה למה זכה בשכר מסירותו], מה שאנו רואים היום מהסכמת רוב אנשי תבל לרוממוֹ ולהתברך בזכרוֹ, עד שמתייחס אליו [גם] מי שאינו מזרעוֹ, ואין חולק עליו ולא בלתי יודע את גדולתו".
והנה גם דברי רבנו בהלכות עבודה-זרה (פרק א):
"ועל דרך זו היה העולם מתגלגל והולך [בשׁגייה אחרי עבודה-זרה], עד שנולד עמודו-של-עולם שהוא אברהם אבינו. [...] כיוון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו [...] וליבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מדעתו הנכונה. וידע שיש שׁם אלוה אחד [...] וידע שכל העם טועים. [...] וכיון שהכיר וידע, התחיל להשיב [...] ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה. [...] כיוון שגבר עליהם בראיותיו ביקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם ולהודיעם שיש אלוה אחד [...] עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא [לדרך האמת] שנאמר: 'וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם' [...] וכיוון שהיו העם מתקבצין אליו [...] היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירֵהו לדרך האמת".
"שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְיָ הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ" (יש' נא, א–ב).
כמו כן, האם שמואל אבו עלי וזכריה הפתי התייחסו באהדה לר' יוסף תלמיד הרמב"ם כאשר הוא חשׂף את מעלליהם ותעלוליהם? וכי יש איזה כומר שכיר שהופך את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים אשר יקבל את האמת באהבה? והלא כבר לימדנו רבנו באיגרתו לר' יוסף:
"ומדוע אתה מתפלא על התנהגותו [=של שמואל אבו-עלי, ראש הגלות] בדומה למידות הללו? [בגאווה ובגסות-רוח] אותו שחוּנך מצעירותו באשליה שאין בדור כמוהו, וסייעוּהוּ בכך הזקנה והמעלה [מעלת התפקיד, שמינו אותו למשׂרת 'גאון'] והייחוס [...] וזקיקותו לבני אדם [שהרי הוא הפך תורת-אלהים לקורדום-חוצבים] להחדיר לליבם את אותו התבשיל הנתעב, שכל בני אדם מצפים לכל דבר הנשמע מן הישיבה או למתן תואר כבוד ואותן ההזיות שנעשו להם טבע. והיאך אתה מדמה לעצמך בני, שהם יגיעו לדרגת הכרת האמת עד כדי שיודה שהוא חסר ויעקור כבודו וכבוד בית אביו? זה מה שלא יעשֵׂהו כמוהו ולא מי שהוא יותר שלם ממנו".
עוד כותב רבנו באיגרתו שם (עמ' קלא), וכֹה דבריו:
"ואין לך צורך באמרך היכן יראת שמים? כי זה וכיוצא בו מן הגדולים ממנו ממי שקדם, אין יראת שמים אצלם אלא להימנע מן החמורות, כפי שהדבר אצל ההמונים. אבל החובות המידותיות אינם סוברים שהם מחובות הדת ואף אינם מדקדקים בדבריהם כפי שמדקדקים בהם השלמים יראי ה'. ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [כלומר הדבר נוגע לשררה גם החמורות קלות בעיניהם!]".
ואין לי ספק שאתה הוא הטועה ואף שוגה הנך בשחץ! שהרי לא הבאת אפילו ראיה אחת להאשמותיך הקשות אף שיש בידי ראיות רבות לדרכי, ראיות שהולכות ומצטברות עוד ועוד.
והנני ממתין ומצפה לכל "הטעויות הרבות" שמצאת בדבריי, אנא, אל תכחד ממני דבר. "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת" (ש"א ב, ג).
ואגב, בעקבות הערתו של הכסיל התימני הנרצע הזה, נולד המאמר: "כומר ושמו אליעזר".
סוף דבר
אחתום בקטע מדברי רבנו במורה (ב, כט) שבו הוא מבאר את הפסוק מישעיה (סו, כב): "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יְיָ כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם", ואגב דבריו אנו למדים כי מי שזכה להכיר באור האמת, לא ישכח אותה לעולם!
וכֹה דברי רבנו מעוררי ההשראה:
"אותם מצבי האמונה והשמחה בו [=השמחה באותו מצב של אמונה נכונה בה' יתעלה] [...] [אומר הקב"ה לעם-ישראל:] הבטחתיך שאני אבראֵם כפי שהם יציבים תמיד [מצבים נכספים אלה יעמדו לנצח ברוממותם. ואם תתמהו: ומדוע מצבי האמונה והשמחה הנשׂגבים הללו יעמדו לנצח ברוממותם?] כי האמונה בה' והשמחה באותה האמונה: שני מצבים לא ייתכן שיסורו ולא ישתנו לעולם מכל מי שהוּשׂגו לו [כלומר, מי שהושגה לו דרך האמת היא לעולם לא תִשָּׁכַח ממנו], לפיכך אמר: כשם שאותו מצב האמונה והשמחה בו [=במצב האמונה בה'], שהבטחתי [בהם] שהם יציפו את הארץ, [יהיו] תמידיים וקיימים, כך יעמוד זרעכם ושמכם".
נמצא, שהשמים והארץ החדשים הינם משל למצבי אמונה ושמחה תמידיים וקיימים, ונמשלו המצבים הללו לשמים ולארץ מפני שהשמים והארץ נתפשׂים כעניינים שהם קיימים ויציבים מאד במציאות. ומדוע מצבי האמונה והשמחה הללו יהיו קיימים לנצח-נצחים? ובכן, לאחר שהאמת הוּשׂגה לאדם או לאומה היא לעולם לא תִשָּׁכַח מהם – והואיל ודרך האמת לא תִשָּׁכַח עוד מן הפרט ומן האומה, לכן ממילא גם מצבי השמחה והרוממות יתמידו לנצח. ועל כל זאת הנביא מוסיף, שכמו שכל אלה יהיו נצחיים כך לעולם יעמוד שמו וזרעו של עם-ישראל.
קצרו של דבר, כל מי שזכה וזרח עליו אור האמת, ברב או במעט, לא ישכח אותו לעולם!
"כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" (ישעיה נא, ג).
למה למייל פחדן שלח לאתר להציל את כול העולם לשיטתך
שלא תיתפס בעוון שלהם.
דרך אגב ביושבי בישיבות הגדולות הנוצריות ראיתי מאות תימנים איך כפופים לאשכנזים הנגעלים בדעותיהם המוזרות להקיא עליהם.בשביל להישאר במפגש החברים בכולל ולקבל 3 אלף מיסכנים.
תמשיכו ליהנות מכסף של לימוד תורה והתקיים בכם דברי חז״ל אין חלק לעולם הבא כי תמותו מטומטמים
בלי אפשרות להשתנות בגלל פיטום של כסף של אחרים לשלוט על מוח שלכם כך. העולם. עובד.