[במאמר זה מובאים דברים שנאמרו בכנס חגיגי שנערך ביום כא בשבט תשל"ח (29.1.78) בבית החייל בתל-אביב, במלאת שלוש-עשרה שנים ל"אפיקים". מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת "אפיקים" גיליון סז, סיוון תשל"ח, עמ' 5, 17].
בערב חגיגי זה רוצה אני לפתוח בדברי משורר התהלים לאמר: "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" (תה' קכו, ד). כלום יש מקרא, המבטא נכונה יותר את משאת נפשנו ואת חוויית עדתנו בדור האחרון?!
כאפיקים בנגב, המתמלאים לפתע מים אדירים, הייתה שבותנו לארץ ישראל; וכאפיקים בנגב, הזורמים בהתאחדם אל הים – כן תהא זרימתנו למקווה ישראל.
"אפיקים" – זו במה לכוחות החיוביים, הנושאים נפשם למיזוג גלויות של אמת, ומהווה ניב ומנחה לכוחות הרוחניים האצורים בנפש עדתנו ומורשתה, השואפים להשתלב באוצרות האומה.
השנה מלאו שלוש-עשרה שנה לביטאון "אפיקים". זה תמרור וציון-דרך בפעילותנו החברתית והתרבותית במדינת ישראל, שלתקומתה נכספה יהדות תימן במשך גלותה הארוכה.
משורריה ופייטניה של יהדות תימן נתנו ביטוי עז ואדיר להלמות ליבה ולמאווייה המשיחיים. היא הייתה אמונה ונאמנה למורשתה הרוחנית של האומה עוד מימי תפארתה של ישראל הקדומה. מורשת זו נשתמרה בידה במשך אלפי שנות גלותה. ובשובה למולדת החזירה את הפקדון למקור מחצבתו יחד עם הנכסים הרוחניים שיצרה בתימן. "אפיקים" מילא במשך שנות קיומו תפקיד היסטורי חשוב בגילוי ובחישוף מורשת זו ובהפצתה ברבים.
עתה, ברצוני לסקור בקצרה את השתלשלות תולדותיו של "אפיקים". בטאון זה לא נוצר בן-יום ולא צמח במחשבה ולמחרת קם. תולדותיו היו קשורות בלבטים ובחבלי-לידה קשים מאד. במשך עשרות שנים ניכר בלב רבים וטובים מעסקני העדה הרעיון להוציא לאור עיתון שיבטא את תרבותה ורחשי לבה של יהדות תימן בארץ מכורתה. היו ניסיונות רבים שלא האריכו ימים, אבל הצורך הזה בכתב-עת המשיך להציק לרבים מטובי העדה, עד שבשנת תשכ"ה נתכנסה קבוצת צעירים שוחרי עשייה מבני העדה והחליטה על ייסודו של "אפיקים".
"אפיקים" קבע לעצמו מגמות ומטרות מסוימות, המוצאות ביטוי בשלוש סיסמאות, המתנוססות מתחת לשמו בכל גיליון. המטרות העיקריות הן: תחייה רוחנית וחברתית, הגנת זכויות ומיזוג גלויות [לימים, אבא מרי ע"ה חזר בו ושינה ל"עַצְמִיּוּת גאולות", נראה שהבין שלא היה ולא יהיה מיזוג לעולם עם יוצאי אדום ועבדיהם, ורק מתוך עמידה עיקשת על העקרונות וערכי האמת הקדומים תיתכן תקומה ליהודי תימן ולעם-ישראל בכלל].
הסיסמה "לתחייה רוחנית" באה לידי ביטוי בחשיפת ערכיה ונכסיה התרבותיים של יהדות תימן בתחום השירה, המדרש, הסיפורת והפולקלור. מתוך שורות "אפיקים" צפו ועלו אנשים שעשו רבות בתחומים אלה. חשיפת גנזיה של יהדות תימן הפליאה רבים, לא רק מקרב העדה, אלא גם אישי ספרות ותרבות מחוץ לעדה, שהביעו פליאתם על העושר התרבותי הרב שהביאה עמה יהדות זו מארץ גלותה לארץ גאולתה.
בגיליונות "אפיקים" מקופלות שירה וסיפורת שבאחד הימים תִּמָּנינה בין העִדית הספרותית שצמחה בארץ הזאת. "אפיקים" נשאר נאמן לדרכו בכל חילופי העיתים ותהפוכות הזמן זה שלוש-עשרה שנה, הוא חשף והעלה על במתי-עם אנשים שלא הייתה להם במה לביטוי לרחשי לבם. מתוך ספרות זו עולים לנגד עינינו מנבכי העבר אל עולם המציאות מאורעות גדולים שהתרחשו בתימן, ומצאו את ביטוים בשירה התימנית. מעל דפי "אפיקים" נתפרסמו שירים רבים משירת תימן, ידועים ולא ידועים. וכל זה בניתוח מאיר עיניים ופריסת יריעה היסטורית רחבה, המקיפה לא רק את המשורר והשיר, אלא גם את הרקע שעליו צמחו. לצד ניתוחי שירה זו, פרסם "אפיקים" שירים בנוסח אבות ובנוסח מודרני, מפרי רוחם של משוררים צעירים מבני העדה.
המטרה לתחייה חברתית היא בעינינו הנהגת צדק חברתי, צמצום פערים בין שכבות העם, השרשת ערכים לאהבת אחים ולשיתוף פעולה; ואילו מיזוג גלויות הוא בעינינו אינטגרציה תרבותית אמיתית בין העדות השונות של עם-ישראל השב לארצו.
אשר לסיסמה להגנת זכויות, "אפיקים" לא הסתפק במתן בימה להצגת תלונות וחשיפת קיפוח ועוול, כי אם נטל חלק פעיל במאבקים להגנה זו על-ידי ארגון ציבורנו להגנת זכויותיו החוקיות. נזכיר כאן את המאבק לגילוי הילדים התימנים הנעדרים; המאבק כנגד נישולם של תושבי כפר תוחלת על-ידי שכניהם, אנשי חב"ד [שם רשעים ירקב]; וכן פעילות ממושכת להחדרת סטודנטים תימנים לפקולטות לרפואה, על-ידי עמידה על זכותם להשכלה גבוהה וטיפול בענייניהם עם הנוגעים בדבר באוניברסיטאות השונות.
הסיסמאות לתחייה תרבותית ומיזוג העדות תופשות מקום נרחב מאד בפעילותו של "אפיקים". לדעתנו, אין מיזוג גלויות אמיתי ללא תחייה חברתית, כשם שאין תחייה חברתית ללא מיזוג גלויות. מנקודות מבט אלה רואה "אפיקים" את כלל הבעיות החברתיות של יהדות המזרח בישראל.
וכאן מתגלית תופעה מעניינת מאד: בתחום זה של תחייה חברתית ומיזוג גלויות נטלו חלק יוצאי עדות מזרחיות ואשכנזיות, אשר כתבו דברי ביקורת חברתית נוקבת, שהצטיינה באמת הגנוזה בהם, בעומק הראייה, בכֵנות הניתוח ובעוצמת הביטוי, בעוד שבתחום התחייה הרוחנית נטלו חלק רק יוצאי יהדות תימן. במשפחת "אפיקים" נמצאים אנשים יקרים, שתרומתם לקיומו של העיתון ופעולותיו החברתיות אינן נופלות מהתרומה בתחום הכתיבה. אך יסלחו לי כל אלה שלא הזכרתים בשם המפורש בגלל קוצר המצע, אך הם חתומים בליבנו ופעלם עוד יירשם בתולדות "אפיקים".
מתוך שורות "אפיקים" עלה וצמח ארגון בי"ת: ברית יוצאי תימן, בראשותו של ד"ר בן-חור ימיני, שעשה רבות להגנת זכויותיהם של בני העדה, ללא פניות אישיות, אלא לטובת הכלל.
מוקד חשוב אחר בפעילותו של "אפיקים" הוא הוצאתם לאור של ספרים יקרי ערך, בהם: "בואי תימן" – קובץ מחקרים על יהודי תימן בעריכתו של פרופ' יהודה רצהבי; "תלתל של כסף", מאת משוררת צעירה, ציפורה סולמי בן-נון; "תפילה לגולים בעולמם" – ספר שירה חשוב מאת המשורר טוביה סולמי; "על התלמוד בתימן", "יהודי תימן במאה התשע-עשרה", מאת החוקר יוסף טובי; "אהבת תימן" – שירת הנשים בתימן מאת הסופר נסים בנימין גמליאלי.
כן עומדים לראות אור בקרוב הספרים: "נהר די-נור" – ספר מחקר על מוטיבים בשירת הנפש אצל משוררי תימן וספרד מאת ד"ר מישאל מסורי-כספי; "הנצח האחד" – ספר שירה על ציון וירושלים מאת המשורר רצון הלוי; "שתי גדות למוצררה", "בטרם גשם" – שני ספרי שירה מאת טוביה סולמי; "חדרי תימן", מאת נסים בנימין גמליאלי.
אשר לבעיות הכספיות של העיתון, זוהי פרשה מיוחדת כשלעצמה, וניתן לסכם אותה כך: "אפיקים" חי ומתקיים מן היד אל הפה, מקורות המימון שלו מוגבלים מאד, במיוחד בשל דבקותו בעיקרון אי-התלות ומלחמתו העקבית לחשיפת האמת בחיינו החברתיים.
יורשה לי אפוא לסכם ולהכריז:
כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב אַדִּירֵי מַיִם, לֹא כְּנַחַל אַכְזָב,
נְשָׂאַתְנוּ בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה אֶל חוֹף מִבְטַחֵנוּ – אֶרֶץ חֶמְדָּתֵנוּ,
וְאָנוּ יְחֵפֵי רֶגֶל אַךְ לֹא גְּלוּיֵי רֹאשׁ, בְּלוֹיֵי בֶּגֶד אַךְ לֹא עֲרֻמִּים.
צְמוּקֵי גֵּו אַךְ לֹא דַּלֵּי רוּח, צְרוֹרוֹתֵנוּ דַּלִּים אַךְ גְּוִילִים בָּם:
סְפָרִים כְּתוּבֵי-יָד מִנִּי קֶדֶם, יָהֵלּוּ שִׂיח זְקֵנִים וְשִׂיג חֲבֵרִים.
כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב אֵיתָן מַעְיָנֵנוּ, כִּגְוִילֵי סֵפֶר נִפְרָשִׂים מְגִלּוֹת חַיֵּינוּ.
וְכַאֲבוֹתֵינוּ כֵּן אָנוּ, רוֹשְׁמִים עַל דַּפִּים הֲגִיגֵי רוּחֵנוּ וּמַשְׂאַת נַפְשֵׁנוּ,
עַד יָמִים יָבוֹאוּ וּלְכֻלָּם יוֹכִיחוּ, כִּי אֱמֶת הָיָה מַעֲשֵׂנוּ,
בְּצֶדֶק תּוֹכַחְתֵּנוּ, טָהוֹר מַאֲבָקֵנוּ וְכֵנָה אַהֲבָתֵנוּ:
לְכַנֵּס נִדָּחִים, לְאַחוֹת לֵב-אַחִים, עַד יֵרוֹם הַגַּל אֶל-עָל,
בְּרוּח אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד אֶל שָׁמַיִם אֲחָדִים,
וּבָזֶה נִשָּׂא תְּפִלַּת לֵב "שׁוּבָה יְיָ אֶת [שבותנו] שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב".
Comments