במאמר "איך ניתן להבחין בין נביאי אמת לנביאי שקר?" תוארה "נבואתו" של קנייבסקי על-כך שהמשיח יבוא עד הבחירות שהתקיימו בתאריך 9.4.19, ולכן הוא מורה לשואל מחו"ל שלא יירשם כאזרח בישראל כדי להצביע, כי "ממילא הבחירות לא יתקיימו כי המשיח יגיע".
במאמר ההוא הוכח כי אמירות כאלה הן בגדר טענות נבואה, ולפי דת משה הנאמנה, כל טוען נבואה בשקר אשר מתיימר לחזות טוב על עם-ישראל ונפל דבר-מה מדבריו (אפילו אם הבחירות היו מתקיימות והמשיח היה בא, או אפילו אם הן לא התקיימו והמשיח לא היה בא) – הרי הוא נביא שקר ודינו בחנק על-ידי הסנהדרין, דהיינו בית-הדין-הגדול בירושלים.
אין זו הפעם הראשונה שהחזיר קנייבסקי שר"י התיימר בהגדת העתידות ו"ניבא" גדולות ונצורות לעם-ישראל. גם בשנת תשע"ה הוא התנבא שבסוף השנה (מוצאי שביעית) יבוא משיח לעם-ישראל, כך שמבחינה הלכתית-טכנית, הוא כבר היה בגדר של מת-מהלך, כי דינו כאמור בחנק – כדין כל הרשעים נביאי-השקר לדורותיהם שהִתעו את עמנו אחרי ההבל.
דרכם של גדולי האסלה המהובלים הללו היא לפזר הבטחות שווא ו"מה שיתפוס – יתפוס". כלומר, אם היה מגיע משיח לעם-ישראל או אפילו אם היה מתרחש איזה אירוע יוצא-דופן בחודשים הסמוכים ל"נבואותיהם" – מקורביו של הנוכל היו כמובן טוענים: שהרבי שלהם כבר ידע לנבא על התרחשות המאורעות ושזו עוד ראיה על-כך שהוא "נביא", ולכן עלינו לשמוע לכל אשר הוא מורה לנו – ובעיקר למי להצביע בכנסת, לאלה "ארגוני צדקה" לתרום, ולהמשיך לרומם אותו כ"קדוש עליון" כדי ש"גבירים" למיניהם יעבירו לו מזוודות של כסף ל"צדקה".
ברם, כאשר הבטחה כלשהי איננה מוצאת לעצמה שום אחיזה, וכמו שפירטתי במאמר שנזכר, קם אחד ממקורביו של אותו "קדוש עליון", ומסייג את דברי "שר התורה" בתירוצים שונים ומשונים, כגון שהוא לא בעצם התכוון או שהוא התכוון לביאת המשיח באופן כללי, וחס וחלילה מלומר שהוא התיימר לטעון את הנבואה... ברם, כפי שאמרתי, אם היה להם איזה קש דקיק להיתלות בו, הם היו טוענים לא רק שהוא נביא, אלא שהוא גדול הנביאים בכל הדורות!
והנה, בשעת כתיבת שורות אלה, עברו כמה חודשים מאז הבטחתו של הגרח (בתימנית יש למלה "יגרח" משמעות אחרת והיא יתפוצץ, ושמא מדויק יותר לתרגם יתפלץ), ומשיח לא בא, הוא אפילו לא טלפן לגרח כדי להודיע לו שהוא מתעכב... פשוט חצוף המשיח הזה!
כאמור, כאשר הבטחה מסוימת איננה מוצאת לעצמה נקודת אחיזה מגיעה לאחריה "הבהרה" מאחד ממקורבי טוען הנבואה. ואכן, מסתבר שיצאה הבהרה שכזאת מפי אחד ממקורביו של החזיר קנייבסקי שר"י – מחתנו הנבל, אחד מן המינים הכעורים שיונקים מעטיני הזוהמה של קנייבסקי ושות'. הבהרה זו פורסמה באתר "חדרי חרדים", שנים לא מעטות לאחר שקנייבסקי כבר החל לקבוע ולפזר ולהפיץ את "נבואתו" על-כך שהמשיח מגיע, והנה לשון הכתבה:
הגר"ח מעולם לא קבע זמן ותאריך למשיח
הגאון הצדיק רבי יצחק קולדצקי, חתנו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מבהיר כי חמיו מעולם לא קבע זמן ותאריך לביאת המשיח וכי הוא רגיל להתבטא שרק נביא יכול לקבוע [היכן?].
שמועות רבות מסתובבות בשנים האחרונות ברשתות החברתיות, בעיקר בקרב הציבור החילוני והמסורתי [כאילו שלחרדים אין אינטרנט], שכביכול שר התורה הגר"ח קנייבסקי קבע זמן לביאת משיח צדקנו, אליו אנו מצפים בכל יום שיבוא. אלא שחתנו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי – המגיד מישרים [=ויש לומר "דובר השקרים"] הגאון הצדיק רבי יצחק קולדצקי [הצדוּקי] – מפרסם הבהרה בנושא בעלון "דברי שי"ח" היוצא לאור מתורתו של הגר"ח.
וכך הוא כותב:
"בעניין מה שנתפרסם לאחרונה משמו של מו"ח [=מורי וחותני] שר התורה רבינו הגר"ח שליט"א על דבר השואל ששאל, האם לעשות תעודת זיהוי ישראלית לקראת הבחירות כדי שיוכל לבחור לכנסת, ומו"ח שליט"א ענה לו שעד הבחירות כבר יבוא המשיח ולא יצטרכו תעודות זהות וכו'". [והוא מוסיף:] "הריני להבהיר כדלהלן: גדולי ישראל בכל הדורות שהי"ג עיקרים היה עמוק בנפשם, ומתוך כך חיו כל הזמן בציפייה לביאת המשיח בכל יום, וכמבואר ברמב"ם שמי שאינו מצפה בכל יום לביאתו, הרי זה חסר לו בעיקרי האמונה".
"ולכן", כותב הרב קולדצקי, "בדרך-כלל כאשר הם נשאלים על שאלות לטווח רחוק, התשובה פורצת מעצמה, שעד אז מצפים כבר שיבוא המשיח, ומה לך לדאוג מעכשיו דאגת חינם, וגם מו"ח שליט"א חי כל הזמן בהרגשה כזו עמוק בתוך לבו ונפשו".
[וקולדצקי הצדוּקי הוסיף:] "ולכן, כאשר השואל שאל שאלה על זמן מאוחר של יותר משלושה חדשים, ומעצמו, פרץ התשובה כנ"ל, אבל מעולם לא קבע זמן ותאריך שאז יבוא בוודאי, וכאשר רגיל לומר שרק נביא יכול לקבוע כן, והדברים פשוטים וברורים".
את מכתבו מסיים רבי יצחק: "המצפה לרחמי שמים ושנזכה לגאולה הקרובה".
עד כאן מתוך ה"הבהרה" של קולדצקי דובר השקרים שכונה בשקר "מגיד מישרים".
ותמיהה גדולה קמה וניצבה נגד דברי קולדצקי, אם נניח שהיה מתרחש אירוע חשוב יוצא-דופן בשנים האחרונות, האם הוא היה אומר את אותם הדברים? האם הוא היה יוצא בהבהרה כזו? והלא הוא היה מרים את גלימתו ומצטרף בהתלהבות ובריצת-אמוק לעדר הסכלים המאמינים בנבואתו של קנייבסקי, ובמקום הבהרה מסייגת הוא היה מפרסם מודעה נלהבת ותומכת.
"וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל, חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב, אֹמְרִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְיִ, וַייָ לֹא דִבֵּר" (יח' כב, כח). לצד תמיהה זו, ישנן עוד כמה וכמה תמיהות:
א) אם השמועות הללו "מסתובבות בשנים האחרונות" מדוע קולדצקי מוצא לנכון להכחישן רק עתה? ברור אפוא, שמקורביו של החזיר "מתחו את החבל" ככל יכולתם, ציפו שמשהו מרעיש יקרה, וכאשר לא קרה, לא נותרה להם ברירה אלא לצאת ב"הבהרה" לציבור.
ב) אם קנייבסקי מודה שרק נביא יכול לדעת מתי יבוא המשיח, איך הוא מעז להורות הלכה למעשה ליהודי מחוץ-לארץ שלא להירשם כאזרח בארץ-ישראל, כי הבחירות לא יתקיימו? כלומר, מדובר בהלכה למעשה! ובמניעת התקרבותו ועלייתו של יהודי לארץ-ישראל!
ג) השמועות שעליהן מדבר קולדצקי הצדוּקי אינן "בעיקר בקרב הציבור החילוני והמסורתי", הציבור החילוני לא מתעניין בקנייבסקי ואף מתעב אותו, ועיקר השמועות הללו הן בציבור החרדי. וקל להשליך על החילונים והמסורתיים "אי הבנה" כביכול בדברי קנייבסקי, ולא על "העילויים הגאונים" יושבי ישיבות הטומאה, שוברי שיאי גינס בנענועי סטנדרים ובניקורי מגבעות. ואכן, כך גם הגיב מאן-דהו לכתבה הזו שבאתר "חדרי חרדים": "תתביישו, השמועה רצה בציבור החרדי המובהק וברור שיפילו את הטמטום הזה על אחרים, תתביישו".
ד) ויתרה מזאת, האם באמת מדובר בשמועות? והלא קנייבסקי אמר מפורשות פעמיים בקולו שלו, שהמשיח יבוא לפני הבחירות שהתקיימו ב-2019?! ובעינינו ראינו שכבר בשנת תשע"ה הוא קובע זאת, מדוע פתאום מדובר רק בשמועות?! וקולדצקי הצדוּקי מנסה לטשטש כאילו קנייבסקי לא אמר את הדברים בצורה ברורה ומפורשת שאינה משתמעת לשני פנים...
ה) קולדצקי הצדוּקי הסביר, כי מרוב שקנייבסקי הוא "צדיק" ומצפה לביאת המשיח, הוא אומר דברים שנשמעים כ"נבואות" על בוא המשיח. כלומר, קולדצקי הופך את היוצרות, שהרי הוא בעצם אומר שקנייבסקי חטא ושגה בחטא חמור מרוב שהוא "צדיק"! ולמה הדבר דומה? לאדם שיחמוס ויגזול אך כשיתפסו אותו יאמר: מה אתם רוצים ממני? גזלתי וחמסתי כדי להקים ישיבות וכדי לממן "עילויים" נבערים שמסרבים למלא את התחייבויותיהם לנשותיהם...
ו) אם קנייבסקי מחשב-הקיצין כל-כך "צדיק" הוא היה מקיים את צוואת חז"ל שלא לנבא את הקץ, ועד-כדי-כך הזהירונו חז"ל מכך, עד שאמרו: "תיפח נפשן של מחשבי קצין", ורק מין ואפיקורוס מסוגל ביד רמה כירבעם לדרוס ברגל גסה את צוואת חז"ל, ורק מין ואפיקורוס מסוגל לתעתע ולהציג את מי שטוען נבואה ועושה ביד רמה כירבעם – כצדיק שמצפה לגאולה...
ז) זאת ועוד, אם קנייבסקי החזיר הוא כל-כך "משיחיסט", ובכל רגע ורגע מחייו הוא מצפה לגאולה ולהקמת בית-המקדש, מדוע הוא פוסק שאסור לעלות להר הבית? ואפילו לא למקומות שאין בהם ספק שמותר מבחינה הלכתית? האם לא ראוי להתכונן לביאת המשיח? האם הוא לא משתוקק בכל נימי נפשו לראות את הר ה' הקדוש והנורא? ובכלל, כיצד הוא מעז להשתוקק לגאולה ולצאת נגד כל רבותיו "הצדיקים" הגלותיים שאסרו באיסור חמור לעלות לארץ-ישראל? האם הם לא היו צדיקים גדוילים כמוהו? האם הם לא ציפו לגאולה בכל עת ובכל שעה?
ח) יתר-על-כן, אם קנייבסקי כל-כך משתוקק לגאולה עד שהתשובה "פרצה מקרבו", כדברי קולדצקי הצדוּקי, מדוע קנייבסקי הורה לאותו שואל שלא יוציא אזרחות ישראלית?! אדרבה, אם המשיח כבר מגיע, עליו להזדרז ולהוציא אזרחות ישראלית ולעלות לארץ-ישראל! היעלה על הדעת שהמשיח בפתח, והשרץ קנייבסקי יורה לשואלו להישאר בארצות הטומאה?! אלא ברור שהשרץ לא באמת האמין שהמשיח יבוא והוא רק תעתע בהמונים. "נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים" (איכה ב, יד).
ט) קולדצקי הצדוּקי מוסיף ו"מסביר", שקנייבסקי השיב כפי שהשיב מכיוון שהשאלה נשאלה לטווח הרחוק... כלומר "כאשר השואל שאל שאלה על זמן מאוחר של יותר משלושה חדשים, ומעצמו" – ואני תמה, וכי שלושה חודשים הם זמן ארוך עד-כדי-כך שראוי לתת תשובה שהמשיח יגיע בוודאי בתוך שלושה חודשים?! ושאין צורך להירשם כאזרח ישראלי?
י) קולדצקי המתין שלושה חודשים עד שהוא פרסם הבהרה. כלומר, שוב אנחנו רואים כיצד המינים הארורים "מותחים את החבל", דהיינו שומרים את נבואתו של שיקוצם, וממתינים ככל יכולתם לדבר-מה "מרעיש" שיקרה כדי שיוכלו לתלות בו את נבואת שיקוצם. ולכן המין קולדצקי המתין ככל יכולתו, ויצא בהבהרה רק כמה שבועות בודדים לפני הבחירות, דהיינו רק לאחר שראה שאין איזו התרחשות מרעישה באופק, ושהבחירות עומדות להתקיים כסדרן.
יא) קנייבסקי אולי שמע על שלושה-עשר היסודות של הרמב"ם, אך כנראה הוא אינו מכיר את פסק הרמב"ם שאין בין ימינו לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, אחרת איך הוא אומר "שלא יצטרכו תעודות זהות"? האם לשיטתו לא ראוי לחשוש לשיטות כל הפוסקים? וכל-שכן לשיטת הרמב"ם שהוא נתלה בו, ואשר קבע את חובת הציפייה לגאולה בשלושה-עשר היסודות.
יב) מדוע קנייבסקי לא הוציא הבהרה, בה הוא אומר במפורש שהוא אינו נביא, מסביר לְמה הוא מתכוון, ומתנצל על שבעט בצוואת חז"ל ועל שטיפח תקוות-שווא באלפי חסידים שוטים? האם לא ראוי שהוא בעצמו יתוודה על פשעיו? וכי וידוי של אחֵר מועיל לחוטא?! אלא שברור, שהוא ומקורביו טיפחו סביבו הילה פגאנית, וכל הודאה בטעות תערער קשות על דימוי זה.
יג) הבהרת חתנו של קנייבסקי נועדה לייצר פתח מילוט, אך גם להותיר פתח ל"נבואתו" של קנייבסקי להתקיים... שהרי אם יקרה אירוע משמעותי עד הבחירות או אפילו בעוד כמה חודשים או שנים אחדות – מי יזכור את הבהרתו של קולדצקי הצדוּקי? וכל עם-ישראל יזכרו את "נבואותיו" של קנייבסקי "שר התורה המהולל" אשר חזה את האירועים המרעישים...
יד) חוסר אחריותו של המין קנייבסקי זועק לשמים, שהרי את הבטחותיו על בוא הקץ כבר שמעו רבבות, וכבר עבר על דברי תורה ביד רמה כירבעם, וכבר דרס ורמס את דברי חז"ל – אך את ה"הבהרה" של חתנו קראו הרבה פחות, ורבים-רבים הם ההמונים התועים אחרי שיקוץ קנייבסקי אשר עדיין חשבו שהשרץ קנייבסקי הוא נביא ושהמשיח יבוא לפני הבחירות.
יה) ברם, דומני שהטענה המגוחכת ביותר של קולדצקי היא שקנייבסקי נאמן לשלושה-עשר יסודות האמונה שייסד הרמב"ם... וזו פשוט בדיחה שאם היא לא הייתה עצובה הייתי מרשה לעצמי לצחוק צחוק גדול. בואו נבחן אפוא יחדיו את אמונתו של קנייבסקי ביסודות הדת:
1) מציאותו – האם מצות ידיעת ה' קיימת אצל השרץ המיובל? האם הוא מורה לחסידיו ללמוד מדעים? 2) אחדותו – האם השרץ מבין משהו על אחדות ה'? והלא רבותיו שרפו את "ספר המדע" ואת "מורה הנבוכים", ועד היום הם אינם מכניסים לספריות ישיבותיהם את הפילוסופיה הארורה שהטתה את הרמב"ם ברוב לקחה... 3) שלילת הגשמות – האם הַתִּפְלָץ קנייבסקי הודה אי-פעם שרבותיו היו מינים (וכפי שמודה הפוחז הנפחז מפוסקיירא) ושיש להתרחק משיטותיהם? האם הוא התנגד אי-פעם לפירושי ההגשמה שבפירוש רש"י? האם הוא בכלל דיבר על נושא זה אי-פעם? 4) קדמות ה' וחידוש העולם – האם הַתִּפְלָץ עסק אי פעם בסוגיה הפילוסופית של קדמות ה' ונצחיותו? וכמו שאמרתי הפילוסופיה היא כפירה לשיטתם (כי היא מחנכת לחשיבה ומבערת את הסכלות, שבלעדיה הַתִּפְלָץ הוורדרד לא היה מתפרסם כ"נביא"); 5) עבודה-זרה – האם השרץ נזהר באיסורי עבודה-זרה? והלא מזמן הוא ומקורביו הפכו אותו לאליל עלי אדמות – וכל מילה שיצאה מפיו כאילו יצאה מפי הגבורה; 6) הנבואה – האם קנייבסקי לא עבר על יסוד זה, כאשר הוא הִתעה את עם-ישראל וייחס לעצמו נבואה? 7) נבואת משה רבנו – שלא קם ולא יקום עוד נביא כמשה, האם קנייבסקי וחבר מרעיו מבינים במה דברים אמורים? והלא הם ואבותיהם יצרו דת חדשה באלף השנים האחרונות ורוצצו במגפיים מסומרים את תורת משה שניתנה לנו בנבואת-אמת על-ידי משה רבנו ע"ה; 8) תורה מן השמים – האם החרדים מקדשים את לימוד התנ"ך? האם הם לומדים תנ"ך? האם אינם מרוצצים במגף מסומר את הערכים המרכזיים שהתורה הקדושה מחנכת אותנו אליהם? (וראו: "מדוע החרדים לא לומדים תנ"ך?"); 9) אי ביטולה של תורת משה – הם ביטלו עשרות רבות ממצוות התורה בשרפם את "ספר המדע" ו"מורה הנבוכים", ולא סתם מצוות, אלא את המצוות היסודיות ביותר בתורת משה – את נשמת-אפה של היהדות. כמו כן, הם החדירו את טומאת ספר הזוהר אשר מבטל ומחליף הלכה למעשה את התורה-שבעל-פה; 10)ה' יודע מעשה בני אדם – האמנם? התנהלותם של קנייבסקי וחכמי-יועצי-אשכנז מוכיחה שהם סבורים שהקב"ה אינו יודע את מעשיהם, ואם הייתה בחזיר הוורוד יראת שמים בסיסית, הוא היה ירא מה' יתעלה שמו ומתנצל בעצמו על-כך ששגה ויצר תקוות-שווא בקרב המייחלים לישועה, והנאנקים תחת עול הצרות והייסורים; 11) שכר ועונש – מכיוון שהם יצרו דת חדשה הם מאמינים שכל תורת הגמול התאימה את עצמה לתורה החדשה שיצרו, ולכן מעתה השכר והעונש הם לפי מה שהם מחליטים... ובמלים אחרות גם היסוד הזה לא קיים אצלם. כמו כן, גם בהזיות עילויי הנשמות וגלגולי הנשמות ועוד, הם השחיתו את היסוד הזה והסברתי זאת במאמרים שעוסקים בעניינים הללו; 12) ביאת המשיח – גם את היסוד הזה הוא משחית לחלוטין, שהרי רבנו בעקבות חז"ל כותב מפורשות בהקדמתו לפרק חלק: "ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים: תפוח דעתן של מחשבי קצין"; 13) תחיית המתים – גם את זה המינים ערבבו והשחיתו, שהרי לפי דמיונם תחיית המתים היא העולם-הבא, ובזה כפרו למעשה בחיי העולם-הבא והשחיתו את שני היסודות.
ולעיון במאמר מקיף שמוכיח בהרחבה כיצד המינים האירופים וצאצאיהם ועבדיהם הנרצעים עקרו את כל שלושה-עשר יסודות דתנו, ראו: "כך אמרו חכמים: אחרי לבבכם – זו מינות".
לצערי הרב, כל עוד נביאי שקר יתנבאו על בוא המשיח, הקב"ה יעכב את בואו, שהרי כל עוד עם-ישראל נוהה אחר האלילים והאטִּים הנגעלים, רודפי ההבל המהובלים והמיובלים, לא יבוא משיח לעם-ישראל – וגם אם הוא יבוא, חסידי השרץ קנייבסקי יהרגו אותו עוד בכביש 4 בדרך לירושלים, כי הוא לא יָצא מבית-מדרשם, ולא ידאג להם לתקציבים ולטובות הנאה...
כמו כן, רבנו הרמב"ם מלמד אותנו בסוף איגרת תימן, כי דווקא בתקופות שנביאי השקר ניבאו טובות לעם-ישראל – אירעו האסונות הגדולים ביותר לאומה; ולהיפך, כאשר נביאי השקר ניבאו רעות לעם-ישראל – היו אלה תקופות של פריחה ושגשוג לאומה. ולכן, חשוב להבהיר, שאם חלילה תתרגש עלינו מלחמה או אסונות גדולים בעקבות השיקוצים הנגעלים המהובלים והמיובלים שאנו נוהים אחריהם – שלא נבוא לומר הנה קנייבסקי התנבא שיבוא משיח. כי ביאת משיח לעם ישראל היא תקופה של שלום אושר ושגשוג, ההיפך ממלחמה.
קצרו של דבר, שיטת טועני הנבואה הרשעים והנוכלים היא שיטה ידועה ועתיקה מאד, וכל נבון יזהה את הטעיותיהם ושקריהם, וזו שיטת הרמָּאים שנזכרו בספר משלי (כו, יח–יט): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי", ופירש שם רס"ג: "עושים זאת הרמָּאים, זוממים את הרע על מי שהוא מטרתם, אם הרגיש בהם אומרים: 'שיחקנו עמך', ואם לאו משיגים בו את מטרתם". וכאמור, מטרתם בזייפם הילת נביאוּת ורוממוּת סביבם, היא להוציא כספים מן הפתאים, ולזכות בכבוד, שׂררה וטובות-הנאה לרוב.
בעת ההיא שקראתי את ה"הבהרה" של קולדצקי הצדוּקי, צצה ועלתה לנגד עיניי פרסומת שמופיעה באתר "חדרי חרדים", והנה היא לפניכם:
ובאותיות הקטנות הוסיפו: "מסע הקודש ההיסטורי של רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א לציון התנא האלוקי רשב"י במירון". והנה לנו עוד דוגמא לעבודת האלילים שקנייבסקי עסוק בה, וכמו עגלי ירבעם, הסיטו את העלייה לרגל מירושלים, והפכו אותה ל"מסע קודש" לקבר של איזה שיך ערבי שקבר בו את חמורו האהוב "שמעון"... אי-אה... אי-אה... אי-אה...
אגב, פתרון ראשי התיבות רשכבה"ג הוא: "רבן של כל בני הגולה", ואיני יודע מדוע בחרו בראשי תיבות אלו, אך ברור שכל מי שקיבל על עצמו את שיקוץ קנייבסקי לאלוה, עדיין בגלות, ומחשבתו עודנה מסואבת בטומאת ארץ העמים... ואהבתם של המינים וצאצאיהם לגלות השטעטל האירופית היא מן המפורסמות שאין צורך להביא עליהן ראיה, ארורים יהיו!
סוף דבר
אצרף לפניכם תגובה למאמר, וזה לשונה: "יש לי הרגשה שהרב חיים ענה בבדיחותא לשואל". ובכן, הבה נבחן יחדיו את האפשרות שקנייבסקי החזיר שר"י רק "התלוצץ":
גם אם חלילה נחטא לה' יתעלה ונניח שהוא רק "התלוצץ", ובכן, לאחר שהדבר התפרסם ברבים, ורבבות האמינו באותם הימים שאכן המשיח יבוא עד הבחירות כי "הרב קנייבסקי אמר" – היה עליו לצאת מיד בהצהרה מפורשת שהוא רק "התלוצץ", ולהתנצל לפני ה' יתעלה ולפני רבבות האנשים שהתעה בהזיה שהוא נביא.
אך הוא לא הצהיר והתנצל כלל! הוא ומקורביו הותירו את אמירתו לרחף באוויר, שמא יהיה איזה אירוע היסטורי מרעיש או אפילו מעט יוצא-דופן, שבו תוחדר ההזיה ששיקוץ קנייבסקי הוא מעין נביא, ולכן יש להודות בגדולתו ולהישמע לכל אשר יאמר לנו. ולא פחות מזאת, האם ראוי ל"גדול הדור" להתלוצץ בכלל ובענייני אמונות ודעות שנוגעות ליסודות דתנו בפרט?
"זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן" (מש' כא, כד).
כמו כן, עוד בשנת תשע"ה הנבל הוורדרד "התנבא" על-כך שיבוא משיח במוצאי שביעית (תשע"ה), ומשיח לא בא, וכבר אז היה עליו לפרסם התנצלות שהוא רק "התלוצץ" או שלא הבינו אותו נכון. יתר-על-כן, בעקבות אי-ביאת המשיח בשנת תשע"ה היה עליו להיזהר כפל כפליים עם מה שהוא פולט מפיו וגרונו, ושלא להתעות את ההמונים שהוא נביא.
וכמה חמורה הטעיית ההמונים אחר ההבל ואחרי נביאי שקר, עד שחז"ל ורבנו פוסקים בהלכות סנהדרין (יא, ו): "האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר 'לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים' [דב' יג, יח]".
אמנם, ייתכן שבשנותיו האחרונות הוא לא חשב באופן עצמאי, וניהלו אותו עסקנים ומקורבים כבובה על חוט – אך אסור באיסור חמור לדון אותו לכף זכות על-כך, שהרי במשך עשרות רבות בשנים הוא בחר בנתיב המינות, השיקוץ והתועבה מתוך בחירה ברורה ומרושעת.
"אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן" (משלי ג, לד).
***
ואחתום בדברי רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (פרק יב):
[א] "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יִבְטל דבר ממנהגו-של-עולם, או יהיה שם חידוש ב'מעשה בראשית', אלא עולם כמנהגו הולך, וזה שנאמר בישעיה: 'וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ' [יש' יא, ו] – משל וחידה, ועניין הדבר: שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם, המשולים בזאב ונמר, שנאמר: 'זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם' [יר' ה, ו]. ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזולו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת כישראל, שנאמר: 'וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן' [יש' יא, ז]".
[ב] "וכן כל כיוצא באלו הדברים הכתובין בעניין המשיח – משלים הם, ובימות המלך המשיח יִוָּדַע לַכֹּל לאיזה דבר היו משל ומה העניין הרמוז בהן. אמרו חכמים: 'אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד' [ברכות לד ע"ב]".
[ג] "ייראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישראל ליישר את ישראל ולהכין ליבם, שנאמר: 'הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא' [מלאכי ג, כג], ואינו בא, לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין – אלא לָשׂוּם שלום בעולם, שנאמר: 'וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים' [שם ג, כד]".
[ד] "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח יבוא אליהו [כלומר נביא, וכאמור לעיל]. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן, לא יֵדע אדם היאך יהיו עד שיהיו שדברים סתומים הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים, אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת".
[ה] "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאינן מביאין לא לידי אהבה ולא לידי יראה. וכן לא יחשב הקיצין, אמרו חכמים: 'תפוח דעתן של מחשבי קיצין' [סנהדרין צז ע"ב]. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שביארנו".
[ז] "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שֶׁיִּרְדּוּ בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח – אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגשׂ ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם-הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה".
[ח] "ובאותו הזמן, לא יהיה שם, לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְיָ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' [יש' יא, ט]".
למיטב זכרוני הרמב״ם עצמו אומר שלא להאריך בדברים הללו שאין בהם נפקא מינא למעשה…
הדיבור על המשיח או כל גאולה כשעוסקים בדבר מעשי הוא בריחה. בן אדם מתכנן דברים שצריך לטווח ארוך ואז בא אליו איזה הולך על שתים ואומר מה אתה מתכנן עד אז יבוא המשיח וכ״ו
כל הדיבורים על משיח וגאולה הם בריחה מחובתו המעשית של האדם
כמובן אנו מאמינים וחייבים להאמין שאף על פי שיתמהמה עם כל זה נחכה ונתפלל לה׳ לגאולה אבל חס וחלילה בגלל זה להתחמק מחובתנו הפשוטה להשתדלות בבריאות פרנסה ושאר הנצרך
יש לי הרגשה שהרב חיים ענה בבדיחותא לשואל