[מאמר זה נכתב בעיצומה של ההפיכה המשטרית, 9 חודשים לפני מלחמת 'חרבות ברזל'].
זוכרים את כומרי הדת האורתודוקסית הממסדיים למיניהם, מטיפים לנו השכם והערב על חשיבות השלום? "גדול השלום", "האחדות חשובה יותר מן הכל", "אהבת ישראל", "חובה לאהוב כל יהודי", ועוד-ועוד קלישאות אשר יצאו מפיהם של רודפי בצע ושלמונים, שההטפות לרדיפת השלום היו אצלם אמצעי להתחנף להמונים ולחזק את שׂררתם כבודם ומעמדם – שׂררה שבצידה כמובן משכורות נפוחות, מענקים, שוחד ומעטפות מתחת לשולחן, הערצה עיוורת, ואינסוף טובות-הנאה מהממסד ומההמון כלפי אותם כומרי ממסד אורתודוקסים.
אך הפעם צביעותם נחשפה לעין כל: מדינת ישראל נמצאת כעת בטלטלה פוליטית ואזרחית גדולה מאד, ביבי השקרן המאוס עוכר-ישראל מוכן להשחית את מדינת ישראל והישגיה בתחומי המדע והכלכלה, כדי להציל את עורו מבית הכלא. נראה, כי במהלך השנים השקרן המאוס הפך לנבל-על, ואת כל ההישגים שהוא הביא למדינת ישראל בעבר הוא עומד למחוק – ואם חלילה הוא יצליח, לא אתפלא אם יסובבו את עמֵּנו רעות רבות וצרות מי ישורן.
ובחזרה לכומרים השכירים, למול הסכנה הגדולה והקרע העצום שעומד לפתחו של עם-ישראל, כל הכומרים השׂכירים הארורים שותקים במקרה הפחות גרוע, ובמקרה הגרוע משמשים כשופרות לתעמולת השקר המאוסה של ביבי השקרן בן השקרן בן השקרן...
פתאום, לא "גדול השלום", פתאום אין "חובה לאהוב כל אחד ואחד מעם-ישראל", פתאום הערך העליון הוא לא "אחדות העם", פתאום כולם הפכו למריונטות בידי העסקנים הליכודיים, ובידי עסקני המינות החרדים המושחתים. פתאום הם יודעים לתקוף! פתאום הם יודעים לדבר כנגד בית המשפט אשר הגן עליהם ברוב איוולתו, ולא אפשר לליברמן הצודק להפסיק את תשלומי המזומנים למשפחות של צאצאי מינים מחללי-שם-שמים ומחריבי ארץ-ישראל.
והנה לפניכם דוגמה אחת לדורסנותם של האורתודוקסים, בכתבה בוואלה מתאריך (1.3.23) נאמר בכותר כך: "הרב הבכיר לנתניהו: אל תוותרו לאנרכיסטים, לפטר את המפכ"ל", ובכותרת המשנה נאמר: "רבה של צפת שמואל אליהו פנה לראש הממשלה ולשרים בבקשה לא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית וכינה את המפגינים נגדה אנרכיסטים: 'אם תיכנעו – הם יהרסו את המדינה'. בנוסף, קרא לפטר את המפכ"ל שבתאי" וכו'. ובגוף הכתבה נאמר כך: "הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, פנה הבוקר לרה"מ בנימין נתניהו ולשרי הממשלה בבקשה לא לעצור את הליך החקיקה של הרפורמה המשפטית. הרב אליהו שמכהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית והוא אביו של השר עמיחי אליהו, כתב כי 'יש הכרח לומר את הברור מאליו: אל תוותרו לאנרכיסטים שחוסמים את המדינה. תסתכלו על המפגינים. תסתכלו על המשטרה. תבינו, אם תיכנעו להם – הם יהרסו את המדינה. אתם חייבים להשלים את הרפורמה המשפטית. חייבים. בשביל כל האזרחים שבחרו בכם וגם בשביל אלו שלא בחרו בכם'. אליהו, מהדמויות הבולטות של הרבנים בציונות הדתית, קרא גם לפטר את המפכ"ל שבתאי מתפקידו: 'אני לא מבין איך המפכ"ל נשאר עוד רגע אחד על הכסא שלו. האם יש שתי מערכות אכיפה ומשפט במדינה? מה ההפקרות הזו?' [...] כולם שווים בפני החוק" וכו'.
והתנהגותם הדורסנית של כומרי המינות החרדים אף גרועה מזו של כומרי הציונות הדתית. "תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם" (תה' כח, ד).
בחודשים האחרונים הוּכח, כי כל מה שמעניין את כומרי הרשע האורתודוקסים, הוא כסף! כאשר ההטפות לאחדות ולשלום שירתו את האינטרסים שלהם להפיק טובות הנאה מן הציבור הם נפנפו בהן השכם והערב, וניסו לסתום בהן את פיות המוכיחים אנשי האמת אשר זועקים כנגדם: על-כך שהם מחללים-שם-שמים ומחריבים את דתנו בהפיכתה לדת אורתודוקסית פרו-נוצרית מתועבת שנואה ובזויה. אולם, כאשר ההטפות לאחדות אינן משרתות את רדיפת הבצע האורתודוקסית הבלתי-נגמרת, פתאום היא נעלמת ואת מקומה אף תוספת אידיאולוגיה הפוכה לחלוטין! הם תוקפים בעזות את בתי-המשפט ואת התקשורת אשר זועקת, ובצדק, כנגד השתלטות עוינת של ביבי המאוס וכנופיית השודדים החרדים, על מדינת ישראל.
התקשורת החילונית ובית-המשפט הבינו אולי מאוחר מדי שיהדות המינות האורתודוקסית החרדית היא סרטן בליבו של עם-ישראל, אסור לשתף איתם פעולה, וחובה להפסיק לממן אותם – די לפטם את מפלצת המינות האורתודוקסית הארורה אשר הורסת כל חלקה טובה.
המגזר החרדי שנמצא בכוללים ולומד את תורת המינות האורתודוקסית הוא מגזר בטלן, לא יצרני, אשר תרומתו למיסי המדינה, לפי מחקרים שנערכו לאחרונה, היא פי שישה עד פי תשעה פחות מן האזרח החילוני! ובמלים אחרות, הם מקבלים שירותים מלאים ממדינה מודרנית מן השורה הראשונה, ולא משלמים על-כך כמעט מאומה: לא על הביטחון, לא על הרפואה, ולא על כל מערכת השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה. לעומת זאת, הם יונקים מהמדינה קצבאות, תקציבים ופטוֹרים, ואף מעזים לחרף ולגדף את היד שמאכילה אותם!
וזאת לא הכל, הם שונאים את צה"ל, שונאים את המדינה, ואף שונאים את ארץ-ישראל! [ובעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' הננו רואים שהם אף מסרבים בתוקף להתגייס ולצאת לעזרת ישראל מיד צר, ואפילו לאלה שאינם לומדים את תורתם הם מורים שלא להתגייס!] הם רואים במדינה גוף של גויים אשר מצוה לנצל ולגנוב ממנו עד כלות, והכינויים פרזיטים וטפילים מתאימים להם להפליא – וכמו כל פרזיט שסופו להרוג ולחסל את הגוף שממנו הוא שואב ויונק ממנו את כוחו, כך האורתודוקסים מתכוונים לעשות עתה למדינת ישראל! למרות שתרומתם דלה מאד למדינת ישראל, ולמרות שהנזקים שהם גורמים למדינת ישראל רבים ועצומים.
הטיעון היחיד שעומד בידם הוא שהם "לומדים תורה" ומצילים ותורמים לשגשוגו של עם-ישראל בזכות הלימוד הדמיוני והפגאני שלהם. אך אפילו אם הם היו לומדים תורת אמת, אסור באיסור חמור לפי תורת משה להפוך את התורה לכלי להפקת רווחים וטובות הנאה – כל-שכן וקל-וחומר שתורתם כלל אינה תורה, אלא, תורתם היא תורת מינות פגאנית. האורתודוקסים במשך אלף שנים השחיתו ועיוותו את התורה הטהורה והפכו אותה לתורת מינות פגאנית פרו-נוצרית, תורה מתועבת, שנואה ובזויה, ועל-כך ה' היכה אותם מכת אכזרי בשואה. קצרו של דבר, כל קשר בין דתם החדשה לבין דת משה האמיתית והמקורית הוא מקרי בהחלט.
"כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי", "כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה" (יח' כב, כו; צפ' ג, ד); "כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י); "וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי? אָמַר יְיָ צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי!" (מלאכי א, ו).
"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה [מלעיטים ומזהמים את עם-ישראל בתורת מינות פרו-נוצרית ארורה]" (מלאכי ב, ח–ט).
והנה לפניכם דבריו הקשים של הנביא ישעיה ע"ה על נביאי השקר וראשי העם:
"צֹפָיו [=מנהיגי הדת, הכומרים הארורים המתעים את העם אחרי ההבל] עִוְרִים כֻּלָּם, לֹא יָדָעוּ [את ה'], כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ, הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם. וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, וְהֵמָּה רֹעִים [והם אנשי השם מנהיגי העם ובעלי השׂררה, ויחד-עם-זאת] לֹא יָדְעוּ הָבִין [אינם מכירים בדרך האמת], כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" (יש' נו, י–יא). ושם תרגם יונתן ע"ה: "וְכַלְבַּיָא תַּקִּיפֵי נַפְשָׁן לָא יָדְעִין לְמִסְבַּע, וְאִנּוּן מַבְאֲשִׁין לָא יָדְעִין לְאִסְתַּכָּלָא, כֻּלְּהוֹן גְּבַר לָקֳבֵיל אוֹרְחֵיהּ גְּלוֹ, גְּבַר לְמִיבַּז מָמוֹנֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל". וראוי לעצור רגע ולהרהר בדבריו של הנביא ישעיה ע"ה, אשר מכנה את ראשי העם "כלבים אילמים" ו"כלבים עזי נפש"!
והנה לפניכם גם דברי מיכה הנביא, אשר משווה בין הכוהנים שפוסקים דינים בכסף לנביאי השקר הקוסמים בכסף! והוא מוסיף וקובע, שבגלל רדיפת הבצע של כומרי הדת, ירושלים תיחרב ותאבד. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ:
"שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ, בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה [ושם תרגם יונתן: 'דְּבָנַן בָּתֵּיהוֹן בְּצִיוֹן בְּדַם אֲשִׁיד וִירוּשְׁלֶם בְּנִכלִין', דהיינו, הבונים את בתיהם המפוארים בכספי העניים והעשוקים], רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל יְיָ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (פ"ג).
ואחתום בדברי החכם על ביבי השקרן המאוס ומשרתיו המושחתים:
"מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים" (מש' כט, יב). כלומר, מושל שהוא שקרן בן שקרן בן שקרן, כל מי שמוכן לשרת אותו הוא בהכרח רשע, ארור ביבי וארורים משרתיו.
"שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם! הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ? הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ? הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד? הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד? אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ? אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַייָ לֹא עָשָׂה?" (עמוס ג).
בתמונת שער הרשומה: נתניהו מתארח בסוכתו של ראש ישיבת מרכז הרב, הר"ב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אוקטובר 1997.
התמונה מאת: עמוס בן גרשום / לשכת העיתונות הממשלתית; רישיון: CC BY-SA 3.0.
Comments