בחלון חדר השינה שלי ממש בחלק של החדר עצמו, לאורך השנים האחרונות יונים הטילו ביצים וגידלו גוזלים ונמנעתי מלהתערב. וזהו נמאס לי הריח, הלכלוך, ובעיקר הצווחות והמטרד. העובדה שבקושי כבר אפשר לפתוח את החלון. החלטתי לעשות מעשה ולהרחיק את היונה, שהתבררה כיון, שדגר על ביצים. גירשתי אותו שיעזוב את החלון שלי לתמיד. היון ניסה לחזור 3 פעמים ובכל פעם גירשתי אותו. הוא ניסה להזיז ביצה אחת שנשברה. ועכשיו אני מרגישה שעברתי על צער בעלי חיים, ציערתי אותו, ושהקב"ה יפגע בי או בילדי. בעקבות מאמר שקראתי כאן אצלכם, הרגשתי הקלה שאולי בכל זאת עשיתי מה שצריך כתבת כאן את זה : כמה ימים לאחר שסיימתי לכתוב מאמר זה, נזדמנה לי מצות שילוח הקן. בעלת הבית שממנה אני שוכר את הדירה שבה אני מתגורר, ביקשה ממני סיוע בסילוק יונת-בר (צוצלת) שבנתה קן על משקוף דלת הכניסה לחנות הבגדים שלה. במקרה כזה, ניתן לסלק את הקן ללא חשש גם כאשר אין צורך בביצים, שהרי כאן הצוצלת בנתה את קינה בתוך רשות האדם ומהווה מטרד. ברם, גם כאן יש לשלח את האם לפני שמסלקים את הקן והביצים, כדי שהיא לא תראה בחורבן קינה כאמור לעיל, ובזאת יזכה האדם לקיים מצוה חשובה שמכשירה את נפש האדם לחמול ולרחם על זולתו. האם גם אני נהגתי באופן דומה, ופעלתי מוסרית? אודה לתשובתך להרגיע את המצפון תודה
top of page
כדי לראות את זה בפעילות, יש לעבור לאתר הפעיל שלך.
3 תגובות
bottom of page
תודה רבה. הסיפור גם שהוספת על הגוזל מאוד עצוב, אבל עודד. וזה נכון, הזוג יונים האלה מנסים לחזור ולהקים קן מחדש. אני מגרשת אותם כל הזמן, ומקווה שאצליח למנוע שוב בניית קן. שבוע טוב !)
אני מבין את הרגשתך, גם אני ייסרתי את עצמי רבות על שגרמתי צער גדול לאיזו ציפור דרור כאשר הייתי נער צעיר ונבער. טיפלתי בגוזל שנפל מהקן על העץ במשך כמה שבועות, הייתי מאכיל אותו בטפטפת לחם מהול במים. לאחר כמה שבועות הוא גדל וניסיתי ללמד אותו לעוף, ופעם אחת כאשר העפתי אותו עשיתי זאת ברשלנות והוא קיבל מכה מהקיר ומת בייסורים לאחר שעות ארוכות.
עד היום אני נזכר בזה ומצטער על שנהגתי בו ברשלנות. ועד היום לא אשכח איך הוא היה מקדם את פניי בציוצי שמחה כל פעם שהוא היה רואה אותי. הוא היה בטוח שאני אמא ואבא שלו... זכורני כי מרוב הצער ורגשות האשמה לא יכולתי אפילו לקבור אותו... ועד היום אני מרגיש צער מזה, אף שמדובר בציפור.
מכל מקום למדתי מזה לקח לחיים, בתור אבא עליי לנהוג באחריות ובזהירות בחיי היקרים לי ולא חלילה ברשלנות, והנני מזכיר זאת לעצמי לעתים קרובות.
לשאלתך, נהגת נכון בהחלט, כי אינך חייבת לגדל את היונים הללו, ואם הם מפריעים לך מותר לך לפי ההלכה לסלק אותם בכל אמצעי שאת רואה לנכון.
זאת ועוד, לפי ההלכה עלייך לסלק את היונה הדוגרת, ואז, רק לאחר שהיא התעופפה ונעלמה מהאופק, לסלק את הקן והביצים ולנקות את השטח. והייתי גם ממליץ לוודא שהיא לא תחזור לשם באמצעות הנחת מכשול באותו מקום.
ושמא גם תוכלי ללמוד מזה איזה לקח לחייך, לקח שונה אמנם מן הלקח שאני למדתי, והוא, שלא לרחם במקום שאת יודעת שבסופו של דבר עלולה להיגרם אי נעימות, או אולי לקח אחר שיעלה במחשבה כתוצאה מהתבוננות בסיפור המעשה.
ואולי ראוי גם להוסיף: זכרי שיש עוד הרבה מאד יונים בעולם...
שלום האני האני, אין הבדל בין היון בביתך לבין היונה אצל בעלת החנות שהרי גם אצלך מדובר ברשות פרטית ומהווה מטרד. כשאדם מפריע לשכניו בריח רע או שתופס מקום רחב, או מפריע ברעש, ניתן למחות בו תמיד, ואם כך, קל וחומר יונה מטופשת.