נשאלתי האם זמני התפילה של הצבא, אשר מוציאים את האדם מן המסגרת הצבאית, הם בגדר חילול-שם-שמים? ובכן, לדעתי הדבר בגדר חילול-שם-שמים, ובמיוחד כשמדובר בשעת התפילה בבוקר: לחיילים המסורתיים נותנים שעת תפילה בבוקר, בעוד שכל שאר החיילים מבצעים מטלות ומתאמנים באימון הבוקר, ואין לי צל של ספק שמשתמשים בעניין זה כדי להתפטר מהמטלות של הבוקר. ולכן, כך הצעתי לשואל: התפלל בבוקר עשר דקות בלבד, ולא בבית-הכנסת אלא על מיטתך, דהיינו התפלל אך ורק שמע ישראל ותפילת עמידה בזריזות, והצטרף לשאר החיילים, כי האחדות והלכידות ותחושת השותפות היא עניין חשוב מאד בצבא. לגבי תפילת מנחה, זו בעיה פחות חמורה, כי מדובר בתפילה של חמש דקות (תפילת עמידה בלבד), וניתן להתפלל אותה בשעת הפסקה מהפסקות היום. לגבי ערבית, היא לא חובה.
ואף שתפילותיך הללו יהיו בקיצור נמרץ, אל תחדל מלשאת עיניך לבוראך בכל עת מעיתות היממה, ואל תחדל מלהרהר בו ובהשגחתו, שוויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט.
ומהוא הדין לגבי פטורי זקן למיניהם? גם זה בין היתר גורם לחילול שם שמיים ומפריע לעניין האחדות והליכדות שיש בצבא.