יובב אלירן נגד אור הרמב"ם

פורסם באתר מאמר בעניין זה, כולל תשובה נוספת.

כותרתו: "יובב אלירן נגד אור הרמב"ם".

לפיכך מחקתי את כל האמור לעיל.

למעט את תגובות החברים.

עידן ידידי, כך לדעתי יש להבין את ההלכה:

"מי שמת והניח אחים רבים – מצוה על הגדול לייבם או לחלוץ, שנאמר: 'וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל' (דב' כה, ו).

[לימוד נוסף:] מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בבכור של אחים, כלומר גדול האחים יקום על שם אחיו המת; וזה שנאמר: 'אֲשֶׁר תֵּלֵד' – משמעו אשר ילדה האם, עם משמע אשר תלד היבמה".

כלומר, עיקר הלימוד מהפסוק הוא שמצוה על הגדול לייבם או לחלוץ כדי להקים לאחיו שם בישראל.

ויש לימוד נוסף, מפי השמועה, שהיבם צריך להיות גדול האחים.

רק חבל שאותו קוף לא למד את דברי חז"ל והסברם לפסוק: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת". לפי חז"ל הפסוק כלל לא מדובר על הבן שנולד למייבם אלא כל כולו עוסק במייבם בעצמו. והיה הבכור הכוונה לבן הגדול יותר שילדה אימו של האח המת, ויקום על שם אחיו המת שהוא יורש את אחיו המת. לפי פסק דברי הרמב"ם וכן נראה לי גם עולה מהגמרא שאין כלל עניין בקריאת השם של האח המת לולד שייולד לאח המייבם. הסבר זה של הפסוק מעוגן בדברי הגמרא במסכת יבמות וכן גם בפסק הרמב"ם בהלכות ייבום וחליצה.

מדהים.

כל הכבוד

עונג לקרוא

נכון 😃.

אבל רוב עם ישראל אוחז בהזיות האלה. אותי זה מעציב.

זו הטרגדיה שלנו...