1) לאחרונה, אם חסידית מברוקלין, באישור בעלה החסידי וכמה רבנים חשובים, הפכה לאשה החסידית הראשונה שהתמנתה כשופטת בבתי הדין הלא-יהודיים בניו יורק. מאז, היא נחגגה באופן נרחב על ידי התקשורת הלא-יהודי - הן בטלוויזיה (מה שמעלה שאלות קשות על צניעות) והן בתקשורת הכתובה - כמודל לחיקוי בקרב נשים יהודיות ולא-יהודיות, וכאלוף לכל הנשים, והיא הציגה את עצמה באושר כאשה כזאת, בראיונותיה הרבים. ורבים בקהילה היהודית באמריקה טוענים כי היא אכן מודל לחיקוי לכל הנשים, ושהיא עושה 'קידוש השם' ענק - מושג שרובם המכריע של יהודי ה'שולחן ערוך' יודעים עליו מעט מאוד.
2א) עכשיו, עד כמה שאני זוכר, הרמב"ם קובע כי אישה יהודיה לא יכולה להיות שופטת בבית משפט יהודי. אם אכן נכון כי זו עמדת הרמב"ם, אנא הזכירו לי היכן הרמב"ם אומר זאת.
2ב) ובהלכות שבע מצוות בני נח - שרובם המכריע של יהודי ה'שולחן ערוך' אינם יודעים עליהם מאומה - הרמב"ם, אם אני מבין אותו נכון, קובע במפורש שאישה לא-יהודיה לא יכולה להיות שופטת בבית משפט לא-יהודי (מלכים ומלחמות, ט׳ יד׳ - "ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה ועל פי קרובין אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם"). השאלה היא, האם, לפי הרמב"ם, אישה יהודיה יכולה להיות שופטת בבית משפט לא יהודי?
3) אם התשובה היא לא, האם פירוש הדבר הוא לא רק שהאישה חסידית הזאת חיה בחטא מתמיד, אלא העובדה שהיא עושה זאת מול כל העם באמריקה - ובכך מראה כי היהודים האורתודוקסים, במקום למלא את חובתם ללמד את השבע מצוות בני נח להלא-יהודים, דווקה מאשרים את מערכת המשפט הלא-יהודי הנוכחית, שבה, תוך הפרה מוחלטת של השבע מצוות בני נח, נשים משמשות כשופטות - האם המשמעות הדבר היא כי מעשיה הם לא רק לא קידוש השם, אלא הם חילול השם חמור מאוד?
[4) אולי בדוחק אפשר לענות שאשה לא יכולה להיות שופטת בבית משפט לא-יהודי לעונש מוות, אלא לעונשים אחרים - קטגוריה אשר, ככל הנראה עבור הרמב"ם, אינו חל על לא-יהודים - היא יכולה להיות שופטת. אבל אולי זה שטויות, והרמב"ם היה אוסר על אישה להיות שופטת בכל בית משפט, ללא קשר לסוג של פסקי דין ועונשים שהיא יכולה להטיל על המתדיינים.]
ביחס לשופטת מישראל אשר שופטת את עם ישראל:
רבנו פוסק בהלכות מלכים (א, ו): "אין מעמידין אישה במלכות--שנאמר "מלך" (דב' יז, טו), ולא מלכה; וכן כל משימות שבישראל, אין ממנים בהם אלא איש". נמצא שיש בזה עבירה למנות אשה לשופטת בישראל, אך האם יש בזה חילול ה'? לפי דעתי לא, גם כי זה לא גורם לביזיון ולשנאת הדת באופן מיוחד, וגם כי יש תקדים לכך וכבר הייתה שופטת בישראל -- דבורה הנביאה, ויתרה מזאת, לאור האמור נראה ברור כי יש כוח לסנהדרין לשנות את ההלכה הזו.
ביחס לשופטת מישראל ששופטת את אומות העולם:
רבנו פוסק שם (ט, יז-יט):
"וכיצד הן [=בני נח] מצווין על הדינים: חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצוות אלו, ולהזהיר את העם; ובן נוח שעבר על אחת משבע מצוות אלו, ייהרג בסיף.
כיצד: אחד העובד עבודה זרה, או שבירך את השם, או ששפך דם, או שבעל אחת משש עריות שלהם, או שגזל אפילו פחות משווה פרוטה, או שאכל כל שהוא מאבר מן החי או בשר מן החי, או שראה אחד שעבר על אחת מאלו ולא דנו והרגו--הרי זה ייהרג בסיף.
ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה--שהרי שכם גזל, והם ראו, וידעו, ולא דנוהו. ובן נוח נהרג בעד אחד, ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים; אבל לא בעדות אישה, ולא תדון אישה להם".
נשים לב, כי כל ההלכות הללו עוסקות בדיני נפשות ובשפיטת גויים שקיבלו עליהם שבע מצוות בני נח, איני רואה דרך לאסור מהלכות אלה לאשה לשפוט את הגויים שלא בדיני נפשות, וכל מה שלא אסרה תורה -- מותר הוא, וכל-שכן וקל-וחומר כל מה שלא אסרו חז"ל, וכל הדינים הללו הם דינים דרבנן.
בעניין הצניעות:
לפי דעתי עניין זה לא שייך לענייננו כלל, כי שופטת יכולה לשפוט באופן צנוע ומכובד, כמו דבורה הנביאה.