רמב"ם, חמץ ומצה, ז,ח:
"אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. אשה אינה צריכה הסיבה. ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה. ובן אצל אביו והשמש בפני רבו צריכין הסיבה. אבל תלמיד בפני רבו אינו מיסב אלא אם כן נתן לו רבו רשות. והסיבת ימין אינה הסיבה. וכן המיסב על ערפו או על פניו אין זו הסיבה. ואימתי צריכין הסיבה בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ארבעה כוסות האלו. ושאר אכילתו ושתייתו אם היסב הרי זה משובח ואם לאו אינו צריך."
א) "אשה אינה צריכה הסיבה"
1) ראשית, למה לא?
2) ושנית מה זה אומר למעשה? אישה רגילה לא צריכה הסיבה, אבל מוטב שתעשה את זה? היא לא צריכה ולכן טוב יותר שהיא לא תעשה את זה? מה אידיאלי צריכה אישה רגילה לעשות?
ב) "ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה"
1) ראשית, למה?
2) ושנית מי היא אישה חשובה? כל מיני הגדרות הוצעו לאורך הדורות. מה ההגדרה של הרמב"ם כאן של אישה חשובה?
א.1) אולי מפני ששתיית יין בכלל ושתיית יין בהסיבה בפרט היא סממן התנהגות גברי.
א.2) אין צורך שאשה תסב, ולפי עניות דעתי אף לא רצוי.
ב.1) רק אשה שעושה כן במטרה לדקדק במצוות, ומתוך רצון לקיים מצוה אף-על-פי שלא נצטוותה בה, רק אשה כזו צריכה הסיבה ורצוי וראוי שתסב.
ב.2) הגדרת אשה חשובה (מתוך דברי מָרי שם): "אשה המדקדקת במצוות כל ימות השנה וזהירה ומחמירה על עצמה גם במה שאינה חייבת".