1) זה בהחלט שווה להוסיף כי הקבלה, בטיפשות האנטי-יהודי המזוהמת שלה, מלמדת שהאדם יכול להשפיע על אלוהים ועל כוחות שמימיים, וכי האדם, באמצעות מצוות ומעשים 'קדושים' אחרים, יכול למלא את 'הצרכים' של אלוהים ושל הישויות השמימיות.
שימו לב, בדקה 17:25 ואילך, לתפיסה הפגנית של 'חסיד' זה על אלוהים: "אנחנו לא נזקקים ולא תלויים באלוהים, אלוהים הוא נזקק ותלוי בנו...אלוהים זקוק לנו יותר ממה שאנחנו זקוקים לו."
2) עבור הרמב"ם, התורה ניתנת לשלמות האדם. אין לה השפעה כלשהי על הכוחות הקוסמיים או על אלוהים. עבור הרמב"ם מטרת התורה היא לאפשר למין האנושי להגיע לתיקון הגוף ולתיקון הנפש (כולל, ובעיקר, דחייה מוחלטת של אמונות ומעשים אלילים). לא פחות ולא יותר.
3) עבור הקבלה, המטרה העיקרית של המצוות היא לגרום את ההשפעות הנכונות על השמים. על פי הקבלה, לפעולות האדם יש השפעה אדווה על כל היקום - הן פיזית ורוחנית, כולל אלוהים. דרך ביצוע המצוות, האדם יכול 'לחזק את הקשר בין הספירות השונות באלוהים', ועל ידי ביצוע העבירות האדם מחזק את ה'סטרא אחרא.'
4) הרמב"ם, ביסודות התורה, רואה ברעיונות אלה שקרים אליליים:
"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא לבטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם."
אין מקום מסוים שהרמב"ם תוקף את ספר הזהר לדוגמה, כי הוא לא היה קיים בזמנו. ברם, הרמב"ם תוקף באינספור מקומות גישות ותפישות שמובאות בספר הזוהר, כמו הגשמה, שיתוף, מיסטיקה, עבודה-זרה, גלגול נשמות, שימוש בשמות קדושים, קמעות, ועוד אינסוף עניינים, שעל רבים מהם כתבתי במאמריי.
1) זה בהחלט שווה להוסיף כי הקבלה, בטיפשות האנטי-יהודי המזוהמת שלה, מלמדת שהאדם יכול להשפיע על אלוהים ועל כוחות שמימיים, וכי האדם, באמצעות מצוות ומעשים 'קדושים' אחרים, יכול למלא את 'הצרכים' של אלוהים ושל הישויות השמימיות.
צפו בסרטון זה. זוהי דוגמה מושלמת כיצד הקבלה הפכה את היהדות לפגאניות: https://www.youtube.com/watch?v=0tdAePY4DlE
שימו לב, בדקה 17:25 ואילך, לתפיסה הפגנית של 'חסיד' זה על אלוהים: "אנחנו לא נזקקים ולא תלויים באלוהים, אלוהים הוא נזקק ותלוי בנו...אלוהים זקוק לנו יותר ממה שאנחנו זקוקים לו."
2) עבור הרמב"ם, התורה ניתנת לשלמות האדם. אין לה השפעה כלשהי על הכוחות הקוסמיים או על אלוהים. עבור הרמב"ם מטרת התורה היא לאפשר למין האנושי להגיע לתיקון הגוף ולתיקון הנפש (כולל, ובעיקר, דחייה מוחלטת של אמונות ומעשים אלילים). לא פחות ולא יותר.
3) עבור הקבלה, המטרה העיקרית של המצוות היא לגרום את ההשפעות הנכונות על השמים. על פי הקבלה, לפעולות האדם יש השפעה אדווה על כל היקום - הן פיזית ורוחנית, כולל אלוהים. דרך ביצוע המצוות, האדם יכול 'לחזק את הקשר בין הספירות השונות באלוהים', ועל ידי ביצוע העבירות האדם מחזק את ה'סטרא אחרא.'
4) הרמב"ם, ביסודות התורה, רואה ברעיונות אלה שקרים אליליים:
"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא לבטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם."
ועיין עוד בהלכות יסודי התורה.
תודה רבה
אין מקום מסוים שהרמב"ם תוקף את ספר הזהר לדוגמה, כי הוא לא היה קיים בזמנו. ברם, הרמב"ם תוקף באינספור מקומות גישות ותפישות שמובאות בספר הזוהר, כמו הגשמה, שיתוף, מיסטיקה, עבודה-זרה, גלגול נשמות, שימוש בשמות קדושים, קמעות, ועוד אינסוף עניינים, שעל רבים מהם כתבתי במאמריי.
ראה לדוגמה את דברי רבנו במורה (א, סא-סב), וכן ראה לדוגמה מאמרי: "ל"ג בעומר – כיצד ומדוע הפכו את רשב"י לפולחן אלילי?".