עילת הסבירות

כותב אורי הייטנר בטורו האחרון:

״השימוש של בג"ץ בעילת הסבירות בארבעים השנים האחרונות לא עמדה במבחן הסבירות. החלטה של שופטת בית המשפט העליון לבטל החלטה של ראש הממשלה לסגור את "אוריינט האוס", משרדי אש"ף במזרח ירושלים, היא בלתי סבירה. אין היא עניין לבית משפט אלא לרשות המבצעת, והביקורת עליה צריכה להיות של הרשות המחוקקת. החלטה של בג"ץ לחייב את ממשלת אולמרט למגן את מוסדות החינוך בעוטף עזה, היא התערבות של בית המשפט, שאינו אחראי על תקציב המדינה, בהחלטה לגיטימית של הממשלה על סדר העדיפויות שלה. אפשר לא להסכים עם ההחלטה, אך אין זה עניין משפטי. לכן, אני תומך בצמצום עילת הסבירות. אני בעד צמצום עילת הסבירות כך שאי אפשר יהיה להחיל אותה על החלטות הנוגעות למדיניות ביטחונית, כלכלית, חברתית וכד'.

אך יש להשאיר את עילת הסבירות בכל הנוגע למינויים, כי המינויים הם מקור לשחיתות, לאורך השנים ובכל העולם, וחייבת להיות בקרה על סבירותם, כדי לסכל מינויים לא ראויים של עבריינים, מושחתים, קבלני קולות, עסקנים שאין להם כישורים לתפקיד, מינוי קרובי משפחה וכד'. בכל הקשור למינויים, תפקידו של בית המשפט להגן על אזרחי ישראל מפני כוחו של השלטון, להגן על טוהר המידות בישראל. חוק שמנטרל את הבקרה, באמצעות עילת הסבירות, על המינויים, הוא חוק לעידוד השחיתות ויש להתנגד לו בכל תוקף״.