איך נדע איפה האמת? רבנים? משיחיים? הרמב"ם?

אגב, בדביקות אמונתם בכח השדים הם מבטלים קליל שני יסודות עיקריים בדת:

1. יסוד הבחירה. שהרי לטענתם לעתים, בלי רצון האדם, משתלט עליו שד או רוח וגורם לו לעשות עוונות.

2. יסוד השכר והעונש. שהרי אדם יוכל לטעון שהוא עשה עברה בגלל השד שהחטיא אותו והוא כלל לא אשם...

נאור יישר כוחך, עשית את מה שאנכי לא עשיתי:

בחנת את הראיות בשכלך והכרעת היכן היא האמת!

אני חייב לציין שקראתי מעט מהליקוט שהצגת. אלו דברים הכי הזויים שקראתי בחיי, הרבה יותר מספרות הקבלה והחסידות [שאגב נראה ששאבה הרבה מהאמונות הטפלות שהובאו במאמר]. הרגשתי לרגע בסרט בדיוני.

הבן אדם מאמין בכוחות טומאה, בשדים ובמאגיה בצורה קיצונית ביותר. זה מעט מדבריו (בפרט מעמוד 75 והלאה). אני מתנצל מראש שאני מביא מדבריו, אלא שמטרתי לחשוף את מינותו ורשעותו של כותב המאמר, וז"ל:

"קריאת הפוסט הקצר והכללי הזה ייתן לכם כיוון להבין מדוע מדכאים את בית ישראל יוצאי אתיופיה בכל התחומים. הבעיה היא הרבה מעבר למדינת ישראל. מדובר במלחמת בני חושך בבני אור. מלחמת רוחות הטומאה (חושך) ברוח הקודש (אור) של אלוהי ישראל שבית ישראל יוצאי אתיופיה עדיין משמרים.

להלן חלק מרוחות הטומאה הנפוצים והם מוכרים היטב בקרב העדה בשמות הבאים: 1. קולֵּה 2. בּודה 3. זָאַר 4. קֵּלְקֶלְיוס (רוח טומאה חזקה במיוחד התופסת אנשים בבתי קברות. נורת אזהרה לאנשים הנוהגים לעלות לקברים). 5. רּוחָנְיָה- רוח טומאה הנכנסת באנשים ומשנה את נטיות המין שלהם. ויש עוד ועוד סוגים של רוחות טומאה.

רוחות הטומאה האלה פועלים במשך אלפי שנים כדי שאנשים ימליכו אותם ויעבדו אותם. ההגנה היחידה היא שמירת החוקים ומצוות התורה. בעבר הרחוק, את רוחות הטומאה היו עובדים בצורה מאוד אדוקה המצרים הקדמונים, ברבות השנים רוחות הטומאה האלה השתלטו תחילה על יוון ולאחר מכן על היהדות, בעיקר בתקופת בבל הם החדירו עבודה זרה לתורת ישראל ואת היהדות החדשה הזו הם מציגים כתורת ומסורת ישראל, במקום תורת ישראל המקורית [...]

מה זה מתת? בקשה של אנשים ממכשף, קוסם, בעל אוב או מקובל, לעשות מעשה שיפגע באחרים. מכיוון שהאדם ההולך למקובל/מכשף יודע שיש לאותו מכשף כח לא רגיל ומוסתר אשר יכול לעזור לו להגשים את מטרותיו מבלי להשאיר עקבות. שימוש בכוחות על טבעיים רשעים היה מאז שהמלאכים החוטאים נזרקו ממלכות שמים לאוויר, לארץ ולשאול. בפרק שמות פרק ז' פסוק יא' אנו נוכחים לראות שפרעה משתמש במכשפים/ מקובלים/בעלי אוב על מנת לגבור על הניסים אשר עשה משה הנביא : וַיִקְרָא, גַם-פַרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְפִים; וַיַעֲשּו גַם-הֵּם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְלַהֲטֵּיהֶם--כֵּן.

שימוש נוסף בתורה ניתן לראות בסיפור של בלק ובלעם, "וַיֵּלְכּו זִקְנֵּי מֹואָב, וְזִקְנֵּי מִדְיָן, וקְסָמִים, בְיָדָם;

בלק הוא מלך אשר מתעקש לשכור את שירותיו של בלעם כדי שיקלל את עם ישראל ולשטן להם, כלומר, בלק יודע שבלעם משתמש בכוחות על טבעים ובכך לעזור לו להשיג ניצחון במלחמה נגד עם ישראל. אך מכיוון שעם ישראל היו מוגנים ע"י אלוהים, ככתוב "כי לא נחש ביעקב" (נחש=שטן), ניסיון הקללה (שליחת רוחות טומאה) של בלק לא עבדה ובמקום קללה יצא לבלעם ברכה.

בשני המקרים הנ"ל מדובר במלכים שמשתמשים בכח של מלאכים נופלים כדי לפגוע בישראל. עכשיו דמיינו לכם כמה זה היה נפוץ בעמי הגויים שימוש בכח של מלאכי החושך האלה באמצעות המכשפים, קוסמים, מקובלים, בעלי אוב... אשר מזמנים אותם ושולחים אותם על אנשים. גם בימים אלה אנשים רבים הולכים למכשפים/מקובלים. הרבה פעמים האדם אשר הולך למכשף או מקובל לא מודע כלל שהמקובל מזמן רוחות טומאה ושולח על אחרים, כך או כך זה לא מוריד מאומה מאחריותו של האדם אשר הלך למכשף/מקובל.

כדי שרוחות הטומאה ילכו לפגוע באדם מסוים, המקובל אשר שולח את רוחות הטומאה, מבקש שיביאו לו חפץ כלשהו אשר שייך לאדם שלגביו באים. המקובל יכול לתת דבר כלשהו להעביר לאדם שרוצים להרע לו. לפעמים זה פשוט יכול להיות להכניס לו משהו באוכל או בשתיה ואותו אדם ברגע שיאכל או ישתה הרוח הטומאה תתפוס אותו, הרוח טומאה יכולה להשלח גם באמצעות מתנה שהאדם השולח מעביר לאדם הרוצה ברעתו, לעיתים שופכים תערובת של דברים בפתח ביתו, ברגע שאותו מסכן דורך על מה שנשפך, למעשה רוחות הטומאה תופסים אותו ומרגע זה ואילך חייו וחיי משפחתו הם אומללים עד מאוד, בסופו של דבר אותו אומלל יסיים את תפקידו בעולם הזה במוות, ורוחות הטומאה שנשלחו יעברו לילדיו ומפה ואילך זה כבר נכנס לקטגוריה של זאר (רוח טומאה העוברת מדור לדור). כאשר מלאכי החושך תופסים את האדם הם לרוב מתגלים אליו בחלום כמו נחשים המכישים אותו, או דמות שחורה שנראית כמו צל רצה ונכנסת אליו, הם גם נראים בחלום כמו עורב שעף ונוחת על האדם ועוד ועוד...ועוד. יש לציין שהתיאורים האלה נכונים לא רק למתת אלא גם לרוחות טומאה אחרים כמו בודה שתופסים בן אדם.

אז מה זה בעצם רוח הטומאה בשם זאר? זאר זה תולדה של מלאכים נפילים אשר חשקו מינית בבנות אדם והביאו מהם צאצאים, בשפת געז צאצאים אלה נקראים זאר, בתרגום לעברית זרע, כלומר הם עוברים מדור לדור במפגש של זרע הגבר עם הביצית של האישה, יושבים על העובר וברגע שהוא נולד, נולדים יחד איתו וכמובן גם גדלים איתו, הם יודעים עליו הכל, הרבה יותר ממה שהאדם יודע על עצמו. להבדיל מתינוקות בני אדם, רוחות הטומאה אשר נולדים, יש להם את היתרונות של מלאך, הזאר רואה בבני אדם כיצורים שהוא ממש קשור אליהם אך ממקום שליטה, כלומר בני אדם שייכים לו לחלוטין. הזאר, כמו שאר המלאכים הנופלים, יש לו יכולת להתחפש ולהיחשף בצורות גשמיות, הוא כמעט אינו מוגבל לצורה הגשמית שהוא יכול להתחפש. יש להם תכונות על טבעיות ומבחינתם בני אדם לא ברמה שלהם, הם מתנשאים על בני אדם. ברחבי העולם נערמות עדויות רבות על אנשים שראו יצורים משונים ומפחידים, אך כדי להסתיר את האמת, עושים מהם הזויים ומשוגעים.

לאחר שאדם וחווה נזרקו מגן העדן כתוצאה של חטא, בני האדם החלו להתרבות, ועל מנת להקל על חייהם של בני אדם, אלוהים שלח מלאכים שיעזרו להם, אבל המלאכים קשרו קשר בניהם לשכב עם בנות אדם ולהוליד צאצאים משלהם. מעשה אשר גרם להם להיענש ולא לחזור יותר למלכות שמים. למעשה הם לימדו את בני האדם איך להרוג, לימדו אותם את סודות היופי, האיפור וכו' כדי שבדרך זו יוכלו למשוך מינית זה את זו, למדו אותם את סודות הכישוף ועוד .. וכך מפורט בספר חנוך: "ואתם קדושים ורוחות חיים נצחיים, ותיטמאו בדם נשים ותולידו בדם בשר ותחמדו דם בני אדם.... רוחות רעות יצאו מגופם כי מן בני אדם ניהיו ותחילת יצירתם ותחילת יסודם מן העירים (מלאכים) הקדושים ורוחות רעות יקראו... רוחות הנולדים אשר נולדו על הארץ, על הארץ יהיה מושבם.... והרוחות האלה יתנשאו על בני האדם ועל הנשים כי יצאו מהם ".

מדוע שאר קהילות ישראל לא מכירים את המקור של המלאכים הנופלים המסופר בספר חנוך? משום שהוציאו את ספרי הקודש [כך הוא מכנה את מה שנקרא אצלנו "ספרות חיצונית"] אשר מופיעים בהם המקרים עם המלאכים הנופלים ועל הדרכים שבהם ניתן להתגונן מהם. את האנשים האלה האבות הקודמים הגדירו אותם כבני החושך (בני השטן) וזה טרגדיה רבותיי, כאשר אדם אינו מודע לקיום של האויב, הוא גם לא יצליח להתגונן מההתקפות שלו . אז מה נעשה? לאן נפנה? בצוואת לוי, אשר השאיר לבניו אמר להם כך: "ועתה בני, שמעו כולכם, בחרו לכם את האור או את החושך, את תורת ה' או את מעשי בלייעל." בניו ענו לו "לפני ה' נלך ובתורתו ." מה שכל אדם חייב לדעת זה שאין דבר כזה להיות באמצע, או שאתה בצד של רוחות הטומאה או שאתה בצד של אלוהים, ואת זה ייקבעו המעשים. צריך לדעת לנקוט בצעדים אשר מרחיקים את רוחות הטומאה, זה לא תמיד קל, מצריך אורח רוח ונחישות ואמונה איתנה. שימו לב! כאשר מתחילים לנקוט בצעדי מגננה, רוחות הטומאה מתחילים להיחשף אליכם ואתם תדעו את זה בעצמכם, למשל:

1 .מי שיש בו רוח טומאה זאר - יראו לו בחלום כנחשים המנסים להכיש אותו. 2 .מי שנשלח עליו רוח טומאה - הם יראו לו בחלום שהם יוצאים ממנו וחוזרים אליו שוב ושוב, או שדופקים בדלת או בחלון כדי להיכנס. 3 .אם זו רוח טומאה מסוג בודה, הוא יחלום שמישהו רודף אחריו והוא מתקשה להימלט או שהוא רץ במקום ולא מצליח לברוח. הסימנים הם רבים מאוד והם לא מוגבלים, אך עם הזמן אתם כבר תדעו בעצמכם. כמובן אתם גם תרגישו פיזית כאשר הם יוצאים וחלקם אף משאירים סימנים פיזים על הגוף, בקיצור אתם תזהו את ההתקפות שלהם.

עולם האמונה קשר בקשר ישיר עם מלאכים שהם שלחי האלוהים. ”כי מלאכיו יצווה לך", מלאכי אלוהים ליוו אותנו לאורך הדורות ואת אבותינו והם מלווים אותנו גם כיום, רק שכיום בגלל הטומאה שנפוצה כול כך אנחנו מרחיקים אותם מחיינו. לממלכת החושך ישנם גם מלאכים נופלים שמשרתים את השר משטמה או בקיצור השטן. מלאכי השטן נשלחים לדכא, לבצע קללה, להיות חולי ונגף לבני האדם בידי כוהני בעל או מדיומים, מקובלים וכול מיני אנשי חושך למיניהם. "

ואחר הדברים האלה זה מה שהוא כותב על רבינו הרמב"ם:

"אחד הרבנים המקושרים לצאצאי ישראל בתימן הוא הרמב"ם, מבלי לפרט יתר על המידה נשאל את השאלה הבאה אודותיו: איך יתכן שאדם גדול אשר יהיה גדול, מחליף את מנהגיה הקודמים של קהילת תימן? הרי הרמב"ם בא לעזור לבני תימן בשל משיח השקר, והבעיה המשיחית שסבלו ממנה כפי שמתארים חלק מן הכתבים, אז מדוע הרמב"ם היה צריך לתת להם פרשנות שלמה על התורה? ואיך יתכן שהרמב"ם התפשט בתימן בצורה רבה, איך שיכנעו את האוכלוסיה בתימן? אז על דמותו של הרמב"ם אפשר לכתוב הרבה מאוד, רק נציין שהרמב"ם היה רפורמי שהתנגד למסורת ישראל, ולימד ועשה בשם דעתו ושכלו ומה שלמד מתורות הפילוסופיה של היוונים. הרמב"ם התיר את דמם של כול אלו שהלכו במסורת אבותיהם כמו התפיסות הכוהניות שהיו לפני הופעתה של התפיסה הרבנית החדשה, והוא נלחם בתפיסות אלו במצרים שהתנגדו לו רבות וסירבו לקבל אותו, אבל בגלל שהוא זכה להגנת השלטון המוסלמי, קרא לרצח של ישראלים שלא האמינו בתורה שבעל פה, וכאלה שלא האמינו בכלל, וזה ללא משפט. בשמו של הרמב"ם פעלו בעצם להכחיד את התפיסות הכוהניות הקדומות שהיו שם, בעוד האליטה נותנת להם הגנה ומחזקת את ידיהם ופעולותיהם".

ימחה שמו של מחבר מאמרים אלו. לא ישאר לו זכר ולא שארית, אמן.

אשיב לכבודו מתוך דברי רבנו בהלכות עבודה-זרה פרק א, וכֹה דבריו:

[...] עד שנולד עמודו של עולם, שהוא אברהם אבינו עליו השלום.

כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים.

ואביו ואימו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עמהם. וליבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו.

וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו.

כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר את הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך--כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהם מדמים, שאין שם אלוה אלא אלו.

כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם--בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).

עד כאן דברי רבנו.

נמצא, שעליך לבחון את הראיות של כל כת וכת ולהכריע בשכלך מי קרוב יותר לאמת.