"הכבד--אם חתכה והשליכה לתוך החומץ, או לתוך מים רותחין עד שתתלבן--הרי זו מותרת לבשל אותה אחר כן; וכבר נהגו כל ישראל להבהבה על האור, ואחר כך מבשלין אותה, בין שבישלה לבדה, בין שבישלה עם בשר אחר".
נמצא, שאם האדם מבקש לבשל את הכבד הוא צריך לחתכו לפני חליטתו.
ייתכן שהחומץ שאנחנו קונים בחנויות אינו חזק דיו, אולי מוהלים אותו במים, כמו העראק, שיש הבדל גדול בין העראק הביתי לבין התעשייתי, כי העראק הביתי נשרף ממש כמו נפט! ושמעתי מחותני על אביו שהיה מומחה להכנת עראק, ויום אחד הוא רצה ללמד את בנו על איכות העראק שהוא מכין, ולשם כך הוא טבל אצבעו בעראק שהכין, והדליק את קצה אצבעו והיא בערה לכמה שניות!
אכן מעניין.בעבר ניסיתי לחלוט חתיכת בשר בקר עם חומץ לבן (כזה שמוכרים בחנויות). לאחר כשעה לא ראיתי שינוי בבשר (ציפיתי לראות הלבנה של הצד החיצון, בדומה לחליטה).
גם לא ראיתי שינוי בצבע החומץ (כפי שמובא בהלכה שחומץ שהאדים אסור בחליטה נוספת).
מן הסתם החומץ של חז"ל הוא חומץ בן יין. נשאר לבדוק את הנושא בפועל...
אנכי לא חלטתי כך מעולם, וגם לא שמעתי על שום אדם שחלט כך.
מכל מקום מעניין שחז"ל השוו את כוחם של המים הרותחים שאין יד אדם יכולה לסבול אותם, לחומץ צונן, והכשירו את שניהם לחלוט בהם, והתייחסו להם באופן שווה לעניין הצמתת הדם מקליפת הבשר העליונה.
יוצא שלפי הרמב"ם אפשר לעשות על האש, או להבהב (לצלות מעט, כך שהבשר 'יסגר') ואז לבשל.אין צורך להמליח כבד, וכמו כל בשר שמוכשר ע"י האש צריך לפזר קצת מלח (ברמה של תבלון, ע"פ פירוש ר' קאפח להלכה: ו,יב כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, לְבָשָׂר שֶׁצָּרִיךְ לְבַשְּׁלוֹ. אֲבָל לַצֳּלִי, מוֹלֵחַ וְצוֹלֶה מִיָּד.)
רבנו פוסק בהלכות מאכלות אסורות (ו, ז):
"הכבד--אם חתכה והשליכה לתוך החומץ, או לתוך מים רותחין עד שתתלבן--הרי זו מותרת לבשל אותה אחר כן; וכבר נהגו כל ישראל להבהבה על האור, ואחר כך מבשלין אותה, בין שבישלה לבדה, בין שבישלה עם בשר אחר".
נמצא, שאם האדם מבקש לבשל את הכבד הוא צריך לחתכו לפני חליטתו.
ואם האדם מבקש לצלותו אינו צריך לחתכו.
האם, לדעת רבנו, לפני שמניחים את הכבד על האש, יש צורך לעשות בו חתכים של שתי וערב?
ייתכן שהחומץ שאנחנו קונים בחנויות אינו חזק דיו, אולי מוהלים אותו במים, כמו העראק, שיש הבדל גדול בין העראק הביתי לבין התעשייתי, כי העראק הביתי נשרף ממש כמו נפט! ושמעתי מחותני על אביו שהיה מומחה להכנת עראק, ויום אחד הוא רצה ללמד את בנו על איכות העראק שהוא מכין, ולשם כך הוא טבל אצבעו בעראק שהכין, והדליק את קצה אצבעו והיא בערה לכמה שניות!
אכן מעניין. בעבר ניסיתי לחלוט חתיכת בשר בקר עם חומץ לבן (כזה שמוכרים בחנויות). לאחר כשעה לא ראיתי שינוי בבשר (ציפיתי לראות הלבנה של הצד החיצון, בדומה לחליטה).
גם לא ראיתי שינוי בצבע החומץ (כפי שמובא בהלכה שחומץ שהאדים אסור בחליטה נוספת).
מן הסתם החומץ של חז"ל הוא חומץ בן יין. נשאר לבדוק את הנושא בפועל...
אנכי לא חלטתי כך מעולם, וגם לא שמעתי על שום אדם שחלט כך.
מכל מקום מעניין שחז"ל השוו את כוחם של המים הרותחים שאין יד אדם יכולה לסבול אותם, לחומץ צונן, והכשירו את שניהם לחלוט בהם, והתייחסו להם באופן שווה לעניין הצמתת הדם מקליפת הבשר העליונה.
אגב,
האם מישהו ניסה לחלוט בשר בחומץ?
אם יורשה לי להוסיף לדברי ידידי ר' ניב, שהחומץ שמשליכים את הכבד לתוכו אינו צריך להיות רותח, אלא חומץ קר, מפני שיש בכוח חמיצותו להצמית את הכבד.
אני מקווה שלא הארכתי בדברים הברורים.
שלום,
[הל' מ"א] ו,ז הַכָּבֵד--אִם חֲתָכָהּ וְהִשְׁלִיכָהּ לְתוֹךְ הַחֹמֶץ, אוֹ לְתוֹךְ מַיִם רוֹתְחִין עַד שֶׁתִּתְלַבַּן--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַשַּׁל אוֹתָהּ אַחַר כֵּן; וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַבְהֲבָהּ עַל הָאוּר, וְאַחַר כָּךְ מְבַשְּׁלִין אוֹתָהּ, בֵּין שֶׁבִּשְּׁלָהּ לְבַדָּהּ, בֵּין שֶׁבִּשְּׁלָהּ עִם בָּשָׂר אַחֵר. וְכֵן מִנְהָג פָּשׁוּט שְׁאֵין מְבַשְּׁלִין הַמּוֹחַ שֶׁלָּרֹאשׁ, וְלֹא קוֹלִין אוֹתוֹ--עַד שֶׁמְּהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָּאוּר.
יוצא שלפי הרמב"ם אפשר לעשות על האש, או להבהב (לצלות מעט, כך שהבשר 'יסגר') ואז לבשל. אין צורך להמליח כבד, וכמו כל בשר שמוכשר ע"י האש צריך לפזר קצת מלח (ברמה של תבלון, ע"פ פירוש ר' קאפח להלכה: ו,יב כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, לְבָשָׂר שֶׁצָּרִיךְ לְבַשְּׁלוֹ. אֲבָל לַצֳּלִי, מוֹלֵחַ וְצוֹלֶה מִיָּד.)