לדעתי יש להתייחס אליו כאל יום של הודיה ושמחה, אך לא להגזים ולומר הלל או לבטל את אמירת התחנון, כי אנחנו עדיין רחוקים ממילוי ייעודנו! וברור שאין להפוך אותו ליום של הוללות: סביאת יין וזלילת בשר כמו שעושים רבים מקרב ההמון.
אלא, יש למלא את היום בתוכן ובעשייה של מצוה.
אפשר גם לשמוח בחיק המשפחה.
אנכי באופן אישי המשכתי את סדרת מאמריי על רש"י, בריך רחמנא דסייען.
לדעתי יש להתייחס אליו כאל יום של הודיה ושמחה, אך לא להגזים ולומר הלל או לבטל את אמירת התחנון, כי אנחנו עדיין רחוקים ממילוי ייעודנו! וברור שאין להפוך אותו ליום של הוללות: סביאת יין וזלילת בשר כמו שעושים רבים מקרב ההמון.
אלא, יש למלא את היום בתוכן ובעשייה של מצוה.
אפשר גם לשמוח בחיק המשפחה.
אנכי באופן אישי המשכתי את סדרת מאמריי על רש"י, בריך רחמנא דסייען.
האמת עדיין נעדרת מאד ויש לזכור זאת.