יהודית

איני יודע בוודאות לגבי מפרשים אחרים, אך למיטב הבנתי בהחלט ניתן ללמוד מֵעניין זה מוסר-השׂכל גדול מאד, ואסביר: המינים והרשעים מתעתעים במעשיהם, ובמקרים רבים הם פועלים ועושים מעשים טובים או נקראים בשמות חיוביים – כל זה במטרה לטשטש לכסות ולהסתיר את תועבותיהם ומטרותיהם, וכך הם מפילים חללים רבים והורסים את עמֵּנו. ולכן החזיר נבחר לסמל הטומאה, דווקא מפני שיש לו סימן טהרה חיצוני שבו הוא מתעתע לומר "טהור אני".

והמסר לדורות הוא: שֶׁאַל לנו להתרשם ממעשים טובים של הרשעים, כמו ולדר שהפיץ מוסר ומידות-טובות בספריו, או כמו משי-זהב שעמד בראש ארגון זק"א, או כמו מוטי אלון ושמואל טל ויונה מצגר ועוד מושחתים רבים שמפיצים ערכים לאלפי בני אדם. אלא, עלינו לבחון אדם וחברה על-פי השקפותיהם ומידת נאמנותם לדרך האמת, היא הדרך שקיבלנו מאת משה רבנו ע"ה בהר סיני, ואם מצאנו סטיות מן הדרך הקדומה הזו, כל-שכן כאשר מצאנו סטיות חריפות ומקוממות ומרושעות, סטיות אשר מחריבות את יסודות תורתנו ומשחיתות את דתנו – אסור לנו באיסור חמור להתבונן לשמות היפים או לדברים הטובים שהרשעים עושים בחיצוניותם, אלא עלינו להבין ולזכור תמיד שמדובר בהתעיות מתוחכמות, ולהוקיע את הרשעים תוך פרסום ושפיכת אור על שיטותיהם ותעתועיהם להתדמות לצדיקים, במעשיהם או בשמותיהם.

וכך העידה התורה על יהודית ובשמת: "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה" (בר' כו, לה), והנה לפניך גם מסורת-התורה-שבעל-פה בעניין יהודית בת בארי החיתי, וכך אומר אונקלוס שם: "וַהֲוַאָה מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן [=ממרות ומרגיזות] עַל מֵימַר [על הוראותיהם של] יִצְחָק וְרִבְקָה". וכך אומר רבנו בספר-המצוות (לאווין קכח) בעניין היות תרגום אונקלוס מסורת תורה-שבעל-פה: "והוא אמרוֹ יתעלה: 'כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ' [שמ' יב, מג], אמר המבאר את הקבלה [=מסורת התורה-שבעל-פה, הלא הוא אונקלוס ע"ה]: 'כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּמַּד' [אונקלוס שם]" וכו'.