שלום מארי אדיר
חייב עזרתך
בבית הכנסת שלנו הוריתי לחזן בתפילת מנחה ביום שישי עשרה בטבת שאמנם לא יאמר תחנון אך יאמר אבינו מלכנו וכמעט הרגו אותי שאסור לומר אבינו מלכנו כשזה יום שישי אחר חצות ודימו זאת לערב שבת תשובה
לא התווכחתי עם ה״גאונים״ לא היה עם מי לדבר
והשאלה היא שהרי עצם אי אמירת תחנון בערב שבת במנחה גם אין לה מקור קדום למעט פסק השולחן ערוך בסימן רסז אבל לא ראיתי מקור קדום יותר וכל שכן אבינו מלכנו וגם אם נאמר שבערב שבת אין אומרים תחנון מדוע לא יגידו אבינו מלכנו ומה גרע מאמירת עננו בתפילת שמונה עשרה ועיינתי בדברי הרמב״ם בהלכות תענית ואין שום חילוק שכעשרה בטבת חל בשישי אמנם בכלל אין מריעין אבל זועקין כמו כל תענית.
בקיצור אם מתענים ומשלימים מדוע לא יגידו תחנון ואבינו מלכנו???
ומילא בתענית אסתר ערב פורים אבל עשרה בטבת שגם אם היה חל בשבת היו צמים???
אודה לדעתך הרחבה
מה דעתך הרחבה?
אחר כך ראיתי שגם רבנו הרמב״ם פוסק בהלכות תפילה פרק ה הלכה טו שהמנהג הפשוט לא ליפול אפים במנחה של ערב שבת אבל בעצמו החריג את יום הכיפורים ש
הוא יום תחינה ותענית ואם כך ביום הכיפורים שהוא מקרא קודש אז כל שכן ביום תחינה ותענית י בטבת שהוא מדברי נביאים וסך הכול חל רק בערב השבת