יש כמה יהודים רפורמים או קונסרבטיבים שכתוצאה מדחייתם של המיסטיקה והקבלה הם מאמינים בחמשת הראשונים מתוך י"ג עקרי הדת (אלה על אלוהים), אך מסיבות אחרות הם אינם מאמינים בשמונה האחרונים מבין י"ג עקרי הדת (אלה על מעשי האל בהיסטוריה האנושית). לעומת זאת ישנם הרבה יהודים אורתודוכסים שלכאורה(?) מאמינים בשמונה האחרונים, אך כתוצאה מהאמונה שלהם במיסטיקה וקבלה הם מפרים את חמש העקרים הראשונים של הדת.
לאור זה עולות השאלות הבאות:
1) איזו קבוצה חוטאת ביתר שאת: אורתודוכסים, או רפורמים וקונסרבטיבים?
2) והאם זה חטא גדול יותר להתפלל בבית כנסת אורתודוקסי מאשר בבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי?
שימו לב שבבתי כנסת אורתודוכסים גברים ונשים יושבים בנפרד, ואילו אצל הרפורמים והקונסרבטיבים 1) רבים מהם נוהגים בפומבי במכוניותיהם לבית כנסת בשבת, 2) לעתים קרובות משתנים מאוד נוסח תפילותיהם מהטקסט של חז"ל, 3) הגברים והנשים יושבים יחד, ו3) אצל רבים מהם תפילותיהם בשבתות כוללות כלי נגינה
באופן כללי לא ניתן לדעת מי חוטאים יותר, שהרי כדי לקבוע דבר כזה יש לבחון מכלול של מצוות, ורק בורא עולם בוחן כליות ולב.
מכל מקום, לעניות דעתי החיובים אשר נוגעים לתפישת הבורא הם החשובים יותר מן הכל. ושגיאה בהם היא החמורה ביותר, והוגדרה אצל חז"ל ורבנו כ"מינות". ורבנו אף הגדיר את ידיעת ה' כ"יסוד היסודות ועמוד החכמות", כלומר בלעדיה אין דת.
ועלי להודות על האמת שאיני יודע מי עדיף מבחינה מעשית ומחשבתית, כי כדי להשיב לך על שאלה כזו אני צריך להכיר לעומק את הרפורמים והקונסרבטיבים ולהתפלל עמהם ולהיות חלק מהקהילות שלהם תקופה מסוימת ולהכיר אותם. ופה בארץ אפשר לומר אין קהילות כאלה, ומעולם לא התפללתי בבית כנסת כזה. ואפילו בצפון תל-אביב שם אולי היית מצפה למצוא קהילות כאלה, יש אולי בית כנסת אחד אשר פועל באופן חלקי מאד.
ואולי השאלה המרכזית שיש לשאול היא, מי מסוגל יותר להיות פתוח לדרך האמת? מי מן הזרמים הללו יהיה מסוגל להכיר ולהודות על האמת אם וכאשר היא תוצג בפניו? אם תוכל להשיב על השאלה הזו, ייתכן ותוכל לקבל תשובה לשאלתך.