שלום רב למרי אדיר
הרמב״ם פוסק בהלכות חמץ ומצה לטבל את הכרפס בחרוסת וכן את המצה שאוכלים. כידוע מנהג האשכנזים לטבל הכרפס במי מלח והמצה שלא לטבל כלל (נראה לי הספרדים טובלים במלח כדעת השולחן ערוך).
את המרור כמובן נהגו כולם לטבול בחרוסת
מהו מנהגך מרי אדיר? שהרי הראבד חלק על הרמב״ם בעניין טיבול המצה במילים קשות ואכן זה פלא שהרי המצה היא לחם עוני שאין מקום לטובלו (מצד שני החרוסת זכר לטיט וזה לא כמו מלח) עד כדי שהרמב״ם אומר שלא לוקחים לחם משנה כרגיל בגלל זה אלא אחד שלם עם השבר
אשמח לדעתך הרחבה ושמחתי לפתוח הלכות חמץ ומצה ברמב״ם
זה בזכותך!
תודה רבה
חג שמח מרי אדיר
שלום עליכם,
היכן אמרו חכמים ע"ה שלא ראוי לטבל לחם עוני? וזו הזיה אשר גורעת מעונג מצוות החג ועוון גדול.
וברור שהנני נוהג כפי המובא בהלכה דהיינו לטבל בחרוסת, גם את המצה וגם את החסה (המרור).
אגב, גם החרוסת שעל שולחני איננה כחרוסת של האירופים, אלא כחרוסת שמובאת בהלכה (ספ"ז).
והפוחז הצרפתי נחפז להחמיר כדי להראות שהוא חכם גדול יותר מהרמב"ם...
ובעניינו של הפוחז אצרף את איגרת רבנו ליהודי תימן, שם הוא מבאר את היחס האמיתי שבין דת האמת לדתות השקר. רבנו מסיים את דבריו שם בניתוח הסיבה להיווצרות הדתות השקריות, שאינן אלא חיקוי ודוגמה לתורת משה שנחקקה בחכמה אלהית, וכֹה דברי רבנו שם (עמ' כג–כד):
"אותן התורות המדומות, [עמוסות] בדברים שאין להם תוכן [=אין בהן פנימיות אלהית], אלא חיקוי ודימוי ודוגמא. וְהַמְּדַמֶּה [=יוצר אותה התורה וּבוֹדָהּ] נתכוון בכך לגדל את עצמו ולהיראות שהוא כמו פלוני ופלוני, ונתגלתה חרפתו אצל הבקיאים [=בעלי ההשׂגה, המעמיקים לחקור], ונעשה לשׂחוק וללעג כמו ששוחקין ולועגין מן הקוף כאשר מחקה פעולות האדם".