אני מנסה להבין ציצית לפי הרמב"ם.
הוא כותב:
אף על פי שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת כציצית כדי שיקיים מצוה זו ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים.
ובהלכה לאחר מכן:
לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'
שלום,
אני לא הבנתי.
כתוב "לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת כציצית כדי שיקיים מצוה זו"
לפי זה צריך תמיד להיות עם בגד שמוטל בו ציצית, ובפרט בתפילה כפי שכותב בהמשך - "ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר"
הואיל וניתן להערים ולהימנע ממצוה זו, שהרי היא איננה חובת האדם אלא חובת הבגד, לכן רבנו אומר "לעולם יהא זהיר", כלומר אל לו לאדם להערים ולהימנע ממצוה זו, כי זו מצוה חשובה ויש להשתדל בה.
ואצרף שאלה שנשאלתי בעניין זה, שכותרתה: "מסורת קשר הציצית ודין לבישת 'טלית קטן'".
וזה לשון השאלה:
האם גם בטלית (גדול וקטן) יש להקפיד על קשירת ציציות לפי הרמב"ם? דהיינו האם זו בגדר חובה?
והשבתי כך:
כן, זו חובה. זו המסורת הקדומה והנאמנה. יתר-על-כן, אין ללכת במנהגות המינים שהרסו והחריבו את דת משה, ובזה להפיץ את תורתם. והוא הדין ללבישת מה שנקרא "טלית קטן", כלומר לפי דעתי אסור לגדול שעמד על דעתו ללבוש "טלית קטן", מפני שמדובר במנהגי המינים ובהפצת תורתם. כמו כן, המברך על "טלית קטן", מברך ברכה לבטלה החמורה.
עד כאן, ועוד בעניין זה ראה כאן.