תפלין דר"ת, ספרי חסידות ומה שבינהם

הנני מסכים עם איתמר בדבריו כאן, בתיקון קל: יש להעבירם למחזור ולא לפח.

מפני שיש חשיבות רבה לפי דעתי לשמור על הסביבה: "לעבדה ולשמרה".

לגבי התפילין הנזכרות, עליך להתחמק בעדינות ככל האפשר מלסייע לחמיך בעניין זה. ורצוי שתפייס אותו במשהו כדי שלא ירגיש חלילה שאינך אוהב אותו.

דבריך צודקים, אני מודה שהכאב על אלפי השקלים שהוצאתי לריק משפיעים על ההגיון הטהור.

האם מארי אדיר מסכים עם דברי איתמר לחלוטין?

אז אם זו המציאות עלינו לקבלה? היכן אהבתך לה׳? מדובר בדבר מובן מאליו שאין לעשותו!

'אין לאמר שהם בין כה קוראים אותם אלא יש לקרבם'.

לא ממש הבנתי. הרי הם בין כה לומדים בספרים האלה, וזו מציאות. ואיך בדיוק אפשר לקרבם, הרי אם רק תנסה להגיד להם שהקבלה והחסידות הם זיוף, הם ירגמו אותך, או לכל הפחות יבטלו אותך במחשבה ויסמנו אותך תחת תוית של 'כופר' או 'אפיקורוס'...

בבעלותי תפילין כאלו שאיני מניח, שילמתי על הקלף (בלבד) הלא כשר 1000 דולר! וגם לי עלתה המחשבה למכור אותו אך חלילה לי מלעשות דבר שכזה, ואם הייתי יודע בוודאות שכתב אותו מין גם הייתי משליך אותו לפח, גם אציין, שה' זיכה אותי ללמוד את מלאכת הסת"ם ולפיכך אכתוב קלף משלי בקרוב, כי ברוך ה' הבתים שקניתי הינם כשרים לפי התורה שבע"פ.

ובנוגע לספרי החסידות (כביכול) על אחת כמה וכמה שהרי משבשות את צלם האלוה וגדושות בעבודה זרה וכפי שלמדתי מהרב אדיר - אין לאמר שהם בין כה קוראים אותם אלא יש לקרבם, לכן, לדעתי יש לזרוק את הספרים לפח בשמחה גדולה שה' זיכה אותך לגלות את האמת.