אגב, אם כבר הזכרנו את עניין ה"עיטוף", זה המקום להעיר על אופן העיטוף המצוי היום בדת האורתודוקסית.
עוד לפני שה' האיר עיניי בדת האמת, התגלגל ליידי קונטרס של ר"ב אחד תימני על נושא זה. שם הוא הוכיח בראיות שהדרך בה מתעטפים היום בטלית גדול (שמעלים את צדדי הטלית על הכתפיים) אינה דרך עיטוף ולא יוצאים כך ידי חובת המצווה, והדרך הנכונה והמקורית היא כשיטת התימנים.
רבנו מדגיש שלוש פעמים בהלכה את הפעל ע-ט-ף. וכן הוא נוסח הברכה, ובעוד מקומות רבנו מדגיש שמדובר בעיטוף בלבד. וכן מודגש במקורות חז"ל.
ובגמרא מועד קטן כד ע"ב: "וכל עטיפה שאינה כעטיפת הישמעאלים אינה עטיפה". דהיינו כל עיטוף שאינו ראשו ורובו אינו עיטוף שמחייב ברכה בשם ומלכות. כל-שכן ציצית קטן שלבישתה אינה דרך עיטוף ואין בה אפילו אפשרות לעטיפת הראש.
קצרו של דבר, ציצית קטן אינה כלום. ואחזור על מה שכתבתי לטל:
לדעתי ראוי להימנע מציצית קטן מפני שזה מנהג אורתודוקסי. וכל שיש בו ריח של הדת הפרו-נוצרית החדשה ראוי להתרחק ממנו, כי בהתרחקות ממנו האדם מחליש במשהו את הדת האורתודוקסית אשר השחיתה את דרך האמת.
על האדם ללכת עם טלית באמתחתו, כמו שנהגו חכמי המשנה והתלמוד, ובכל מקום שמזדמנת לו מצוה מכל סוג שהוא, מתעטף בה בשעת עשיית המצוה.
לעניות דעתי לדעת רבנו יש להתעטף בטלית בכל התפילות, בשבת ובחול.
והנה פסקי רבנו בסוף הלכות ציצית:
"אף על פי שאין אדם מחוייב לקנות טלית ולהתעטף בה, כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד, לפטור עצמו ממצוה זו; אלא לעולם ישתדל אדם להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית, כדי שיקיים מצוה זו. ובשעת התפילה, צריך להיזהר ביותר; וגנאי גדול הוא לתלמיד חכמים, שיתפלל והוא אינו עטוף בציצית".
"לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן, שנאמר "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" (במדבר טו,לט)".
השימוש בציצית קטן אינו בדרך עיטוף אלא בדרך מלבוש, ולכן אין בה מצות ציצית, והמברך עליה מברך ברכה לבטלה. איני יודע מאין התפשט מנהג זה.
ולדעתי ראוי להימנע מציצית קטן מפני שזה מנהג אורתודוקסי. וכל שיש בו ריח של הדת הפרו-נוצרית החדשה ראוי להתרחק ממנו, כי בהתרחקות ממנו האדם מחליש במשהו את הדת האורתודוקסית אשר השחיתה את דרך האמת.
ישר כח ר' אדיר שהארת את עינינו.
אגב, אם כבר הזכרנו את עניין ה"עיטוף", זה המקום להעיר על אופן העיטוף המצוי היום בדת האורתודוקסית.
עוד לפני שה' האיר עיניי בדת האמת, התגלגל ליידי קונטרס של ר"ב אחד תימני על נושא זה. שם הוא הוכיח בראיות שהדרך בה מתעטפים היום בטלית גדול (שמעלים את צדדי הטלית על הכתפיים) אינה דרך עיטוף ולא יוצאים כך ידי חובת המצווה, והדרך הנכונה והמקורית היא כשיטת התימנים.
אמנם רבינו לא הזכיר טלית קטן ונראה שמנהג זה לא היה קיים אז.
אולם, האם יש חילוק בין מלבוש לעיטוף? שהרי לכאורה החיוב הוא על בגד שיש לו ארבע כנפות ולא חילקה תורה בדבר...
כלומר, מלבוש טלית קטן אכן מחוייב בציצית והלובשו אכן מקיים מצוות "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", הלא כן?
ולעניין תחילת מנהג זה יש לשער כי בארצות הנכר חששו היהודים להתעטף בציצית ולכן התחכמו והכינו לעצמם "טלית קטן".
וכמו כן היום אם יתהלך אדם עם טלית עליו ברחוב במשך היום יהיה הדבר תמוה ומשונה בעיני הבריות, ואם כן, לכאורה, הטלית קטן מהווה תחליף ראוי? או שלא?
לעניות דעתי לדעת רבנו יש להתעטף בטלית בכל התפילות, בשבת ובחול.
והנה פסקי רבנו בסוף הלכות ציצית:
"אף על פי שאין אדם מחוייב לקנות טלית ולהתעטף בה, כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד, לפטור עצמו ממצוה זו; אלא לעולם ישתדל אדם להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית, כדי שיקיים מצוה זו. ובשעת התפילה, צריך להיזהר ביותר; וגנאי גדול הוא לתלמיד חכמים, שיתפלל והוא אינו עטוף בציצית".
"לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן, שנאמר "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" (במדבר טו,לט)".
וכל-שכן בשבת, שיש בזה גם כבוד ליום הקדוש.