אנו שומעים ברציפות, במיוחד מ'עולם הישיבות', את המאמר חז"ל ש''תלמוד תורה כנגד כולם.'' לעתים קרובות משתמשים במושג זה לכל מיני אג'נדות כלכליות פוליטיות ואידיאולוגיות. אבל אפילו מעבר ל'עולם הישיבות' אנו שומעים את הסיסמה הזו יוצאת גם מקהילת הדתי לאומי, ומושג זה שימש ברציפות אידיאולוגיה מרכזית עבור יהודים רבים במשך דורות רבים. אז באו ננסה לקבוע כיצד הרמב"ם מבין את הרעיון הזה:
הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ג:
"אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן--שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה, בכל מקום: [ד] היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה--אם אפשר למצוה להיעשות על ידי אחרים, לא יפסיק תלמודו; ואם לאו, יעשה המצוה ויחזור לתורתו."
1) מה הפירוש כאן של שקולה?
2) מה הפירוש כאן של כנגד? האם יש לזה אותה משמעות כמו 'עזר כנגדו', כלומר, לצד?
3) כאשר הרמב"ם משתמש (כאן) במילים 'תלמוד תורה' איזה תוכן הוא כולל בקטגוריה זו?
4) כאשר הרמב"ם משתמש (כאן) במילים 'תלמוד תורה' איזה תוכן הוא לא כולל בקטגוריה זו?
תהיתי היום מה פירוש המושג ועכשיו אני מבין ש״כולן״ הכוונה למצוות ולא לאנשים כפי שאכן נוהגים לומר האורתודוקסים החוצבים.