אם איני טועה נפילת אפיים היא עניין מאד חשוב, כי היא מבטאת באופן המובהק ביותר את מהותה ותכליתה של התפילה: הכנעת הלב לפני בורא עולם.
כמו כן, למיטב הבנתי היא אינה בגדר מנהג אלא תקנה שהיא בגדר חובה, ולכן איני מבין מדוע יש הסוברים שהיא רשות -- ואם ממה שרבנו פוסק שבערבית היא רשות, אז שונה תפילת ערבית מפני שהיא בגדר חובה הקרובה לגדר של רשות. ומי שמעיין בהלכות רבנו בעניין תפילת ערבית יזהה זאת לעניות דעתי.
לגבי קביעת ימי הודאה והודייה, לדעתי רבנו הסתייג מריבוי סעודות הודייה והודאה, וביקר את אלה אשר "עושים כל ימיהם כחגים" כלשונו, כדי למלא את גרגרנותם ותאוותם לאכילה ולשתיה ולמילוי הכרס. ודומני שזאת מטרתם האמיתית.
כמו כן, ט"ו בשבט קשור באופן ישיר לשבחה ולאהבתה של ארץ-ישראל, ולכן, מי שמסרב לשרת בצה"ל או לעשות שירות-לאומי או להבין את חשיבותה ומרכזיותה של ארץ-ישראל בייעודו של עם-ישראל, מגלה למעשה את מטרתו האמיתית, והיא ריבוי סעודות גרגרנות ותו לא.
ועל זאת נאמר במלאכי (ב, ג): "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם"; ולא לחינם בהמשך שם נאמר (ח-ט): "וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה".
כלומר, הנטייה אחר התאוות והשקיעה בגרגרנות מדרדרת להשחתת דת משה.
1) האמת שהמציאות היא שמה שאתה מודאג ממנו לא קרה; הם רק עשו פסטיבל אחד - פסטיבל לפירות. החשש שלך כי אז הם ימציאו פסטיבלים נוספים לכל סוגי האוכל השונים לא התממש
2) באשר לנקודתך לגבי מקורו הפגאני של פסטיבל פירות זה, ראוי להדגיש שכל ספר ויקרא כולו מבוסס על ויתור לאופן פולחן אלילים שמקורו במצרים פגאנית
אם איני טועה נפילת אפיים היא עניין מאד חשוב, כי היא מבטאת באופן המובהק ביותר את מהותה ותכליתה של התפילה: הכנעת הלב לפני בורא עולם.
כמו כן, למיטב הבנתי היא אינה בגדר מנהג אלא תקנה שהיא בגדר חובה, ולכן איני מבין מדוע יש הסוברים שהיא רשות -- ואם ממה שרבנו פוסק שבערבית היא רשות, אז שונה תפילת ערבית מפני שהיא בגדר חובה הקרובה לגדר של רשות. ומי שמעיין בהלכות רבנו בעניין תפילת ערבית יזהה זאת לעניות דעתי.
לגבי קביעת ימי הודאה והודייה, לדעתי רבנו הסתייג מריבוי סעודות הודייה והודאה, וביקר את אלה אשר "עושים כל ימיהם כחגים" כלשונו, כדי למלא את גרגרנותם ותאוותם לאכילה ולשתיה ולמילוי הכרס. ודומני שזאת מטרתם האמיתית.
כמו כן, ט"ו בשבט קשור באופן ישיר לשבחה ולאהבתה של ארץ-ישראל, ולכן, מי שמסרב לשרת בצה"ל או לעשות שירות-לאומי או להבין את חשיבותה ומרכזיותה של ארץ-ישראל בייעודו של עם-ישראל, מגלה למעשה את מטרתו האמיתית, והיא ריבוי סעודות גרגרנות ותו לא.
ועל זאת נאמר במלאכי (ב, ג): "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם"; ולא לחינם בהמשך שם נאמר (ח-ט): "וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה".
כלומר, הנטייה אחר התאוות והשקיעה בגרגרנות מדרדרת להשחתת דת משה.
1) האמת שהמציאות היא שמה שאתה מודאג ממנו לא קרה; הם רק עשו פסטיבל אחד - פסטיבל לפירות. החשש שלך כי אז הם ימציאו פסטיבלים נוספים לכל סוגי האוכל השונים לא התממש
2) באשר לנקודתך לגבי מקורו הפגאני של פסטיבל פירות זה, ראוי להדגיש שכל ספר ויקרא כולו מבוסס על ויתור לאופן פולחן אלילים שמקורו במצרים פגאנית