נשאלתי כך: תערובת חמץ מותרת באכילה לאחר הפסח, וכפסק רבנו בהלכות חמץ ומצה (א, ה), אך לא ברור לי מהי התערובת המותרת? מדוע שוופלה לדוגמה אשר עבר עליה הפסח, לא תהיה מותרת באכילה לאחר הפסח? שהרי סוף-סוף החמץ שבה מעורב עם רכיבים נוספים. ובקיצור, שאלתי היא: מהי אותה תערובת החמץ שמותר לאכלה לאחר הפסח? תשובה:
תערובת חמץ כשמה כן היא: תערובת אחידה של רכיבים. אולם, הוופלה איננה בגדר תערובת, שהרי החמץ שבה מופרד ומובחן משאר הרכיבים. כלומר, הרכיבים אינם מעורבבים זה בזה, אלא מחוברים זה לזה – לא ערבבו את כל הרכיבים ויצרו תערובת אחידה, אלא חיברו רכיבים שונים עד שהוכנה הוופלה, וכיצד עשו? הניחו שכבה על-גבי שכבה עד שנוצרה הוופלה, מעין כריך, ולכן אין זה בגדר תערובת, אלא בגדר חמץ גמור אשר הוצמדו אליו רכיבים נוספים.
עוד ייראה לי, שאם החמץ שבתערובת נראה בעין וניתן לסלקו בלי טרחה רבה – יש לסלקו מן התערובת לפני אכילת התערובת; אך אם לא ניתן לסלקו בלי טרחה רבה – מותר לאכול את התערובת כמות שהיא, שהרי סוף-סוף חכמים התירו לאכול את התערובת לאחר הפסח.