שלום,
לא כל כך הבנתי מה טעם הכשרות לפי הרמב"ם.
מה זה משנה אם מישהו אוכל עוף או חזיר.
מה זה משנה אם נשחט בדיוק כהלכה או לא.
נניח מישהו הולך ברחוב ובדיוק תרנגול רץ ומת כי נפל עליו אבן מאיזה מרפסת. אז למה יהיה אסור לאכול אותו.
מה זה משנה אם אוכלים בשר עם חלב.
וכן הלאה על דיני כשרות רבים.
שלום,
עדיין לא כל כך הבנתי...
אם זה היה לריסון התאוות היה אפשר לצוות את זה באופן אחר כמו למשל שיעורים (כמויות) שמותר לאכול או למשל טעמים מסויימים שמותר רק בתדירות מסויימת וכדומה. כי איך שזה עכשיו - אדם יכול לאכול כל יום כל היום סטייקים ויינות משובחים ובשעות שהוא חלבי לאכול גבינות יוקרתיות וגלידות משובחות בטעמים שונים ככל שירצה. כלומר - בשורה התחתונה זה לא מגביל אדם שרוצה להיות תאוותן.
באופן כללי המטרה היא לרסן את התאוות, ולהיות אדם ששכלו הוא זה שמנהיגו.
ולהרחבה בעניין זה, ראה כאן: "מדוע נאסרו המאכלות האסורות?".
וכן ראה: "ריסון התאוות השער לחכמה".
ועוד.
אני מאמין שתמצא תשובה במאמר הזה
https://www.orharambam.com/post/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%91-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%9D
ישנן מצוות שמעיות ומצוות שכליות, דהיינו ישנן בעלי טעם כפי שציינת, וישנן בעלות טעם אשר איננו מבינים, אף-על-פי שכאמור כולן הגיעו מאל אמת ובעלות טעם הן, ורצוי לנסות ולהבין.
אך אם לא הבנת, עדיין עליך לקבלם.