רבנו כותב בהלכות יסודי התורה ו,ח :
כתבי הקודש כולן, ופירושיהן וביאוריהן-אסור לשרוף אותן או לאבדן ביד והמאבד ביד, לוקה מכת מרדות. במה דברים אמורים, בכתבי הקודש שכתבו אותן ישראל בקדושה. אבל מין ישראל שכתב ספר תורה, שורפין אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת השם, ולא כתבו אלא והוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים; והואיל ודעתו כן, לא נתקדש השם, ומצוה לשורפו, כדי שלא להניח שם למינים ולא למעשיהם. אבל גוי שכתב את השם, גונזין אותו וכן כתבי הקודש שבלו או שכתבן גוי, ייגנזו.
בדורנו יש הרבה ספרים שנדפסים : אם זה חומשים עם מפרשים שונים , ספרי פסיקה וכו' , ואותם מחברים בעלי מעמד גבוה מאוד בציבור(אשר הציבור בכלל לא חושד בהם ולא מוצא פגם במשנתם) , שגו חלקם במושגי האלוהות .
האם גם פה יהיה מצווה לאבד את הספרים האלו , כן שכן האם יהיה מותר ללמוד את פירושיהם?
גם אם נגיד שדווקא ספר תורה שכתבו מין יש לשרוף , הרי רבנו כתב " שלא להניח שם למינים ולא למעשיהם"
ואם כן כמעט כל ספרייה תורנית בדורנו צריכה בירור רציני?
מה דעתכם?
א) ניתן ללמוד את התנ"ך עם פירוש רס"ג, ומי שלא רגיל ללשונו הקצרה יכול ללמוד תנ"ך עם פירושו של הרטום, שלפי דעתי הוא פירוש קצר עם מעט מאד שיבושים, לחילופין ניתן ללמוד גם עם דעת מקרא, אך יש להיזהר בו כי הוא הולך לעתים קרובות בעקבות רש"י, והוא גם מאריך בצורה מייגעת עד כדי ייאוש.
ב) לעניות דעתי יש להרחיק מן הבית את כל הפירושים שקשורים לרש"י וכל הפרשנים שהולכים בעקבותיו שהם בערך רוב חכמי ישראל, ולא רק בגלל שיש בהם פירושי מינות, לא פחות בגלל שהחיים שלנו כל כך קצרים, ועלינו להיות ממוקדים בדברי החכמה שמרוממים אותנו לידיעת השם, כי קשה לידע את השם בזמנים הקצרים שנותרים לנו מטרדות החיים, אם נעסוק בדברי הבל או בדברים שתועלתם מעטה.
ג) ביחס לגמרא, אני מקווה שיבוא יום ומישהו יוציא את הגמרא ללא פירוש רש"י.
ד) ביחס לשאר הלימודים, על האדם להתחיל בלימוד משנה תורה בספר המדע, ואם יש לו זמן לעוד סדר לימוד, ילמד גם את פירוש המשנה להרמב"ם, ולאחר שירכוש כלי למידה ויידע להבין ולהשכיל, יחל ללמוד גם את הספר מורה הנבוכים. באתר אור הרמב"ם יש לנו סדרות מאמרים בשני הנושאים הללו, כלומר סדרת מאמרים שנקראת "מצוות משנה תורה" ובה אני מלמד את המצוות לפי סדר ספר משנה תורה, וסדרת "מורה הנבוכים", ובה אני מלמד את הספר מורה הנבוכים לפי הסדר.
ה) לגבי כל שאר הספרים, לפי דעתי אכן יש לשאול מה רצוי ללמוד ולא מה לא רצוי ללמוד, ולא בגלל הרצון להיות "פוליטיקלי קורקט", אלא פשוט כי 99.9% מהספרות הרבנית הוא בגדר בזבוז זמן, ולכן עדיף לומר מה כדאי ללמוד ובמה כדאי להשקיע, ואז המלאכה תהיה הרבה יותר קלה.
ו) יש להוסיף גם את ספרו של רבנו בחיי על תורת חובות הלבבות, וכן את הספר של רס"ג "הנבחר באמונות ובדעות" ועוד כמה ספרים אשר חשוב ורצוי ללמדם, אך העיקר כמו שאמרתי כבר נמצא בתוך סדרות מאמריי על משנה תורה ומורה הנבוכים.
ז) אם יש לאדם שאלות הלכתיות יום-יומיות הוא יכול לפתוח את הספר משנה תורה, והוא יכול גם להעלות את השאלה כאן בפורום, ונדון בה יחד עם החברים.
ח) ואסיים בנקודה חשובה מאין כמותה, אם יש לאדם פנאי חשוב גם ללמוד מדעים, מפני שבהם לדעת רבנו האדם מתרומם לידע את ה' ולהכיר את פעולותיו ומעשיו בבריאה, ובמלים אחרות, עדיף שהאדם ילמד את יסודות הפיסיקה והביולוגיה והאסטרונומיה לדוגמה, אלף מונים מאשר ילמד עוד פירוש מדרשי או אפילו פשטי, ואני מאד מקווה לאחר שאסיים עם פירוש רש"י שאחזור ללמוד וללמד גם מדעים.