רבנו כותב בהלכות יסודי התורה ו,ח :
כתבי הקודש כולן, ופירושיהן וביאוריהן-אסור לשרוף אותן או לאבדן ביד והמאבד ביד, לוקה מכת מרדות. במה דברים אמורים, בכתבי הקודש שכתבו אותן ישראל בקדושה. אבל מין ישראל שכתב ספר תורה, שורפין אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת השם, ולא כתבו אלא והוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים; והואיל ודעתו כן, לא נתקדש השם, ומצוה לשורפו, כדי שלא להניח שם למינים ולא למעשיהם. אבל גוי שכתב את השם, גונזין אותו וכן כתבי הקודש שבלו או שכתבן גוי, ייגנזו.
בדורנו יש הרבה ספרים שנדפסים : אם זה חומשים עם מפרשים שונים , ספרי פסיקה וכו' , ואותם מחברים בעלי מעמד גבוה מאוד בציבור(אשר הציבור בכלל לא חושד בהם ולא מוצא פגם במשנתם) , שגו חלקם במושגי האלוהות .
האם גם פה יהיה מצווה לאבד את הספרים האלו , כן שכן האם יהיה מותר ללמוד את פירושיהם?
גם אם נגיד שדווקא ספר תורה שכתבו מין יש לשרוף , הרי רבנו כתב " שלא להניח שם למינים ולא למעשיהם"
ואם כן כמעט כל ספרייה תורנית בדורנו צריכה בירור רציני?
מה דעתכם?
א) ניתן ללמוד את התנ"ך עם פירוש רס"ג, ומי שלא רגיל ללשונו הקצרה יכול ללמוד תנ"ך עם פירושו של הרטום, שלפי דעתי הוא פירוש קצר עם מעט מאד שיבושים, לחילופין ניתן ללמוד גם עם דעת מקרא, אך יש להיזהר בו כי הוא הולך לעתים קרובות בעקבות רש"י, והוא גם מאריך בצורה מייגעת עד כדי ייאוש.
ב) לעניות דעתי יש להרחיק מן הבית את כל הפירושים שקשורים לרש"י וכל הפרשנים שהולכים בעקבותיו שהם בערך רוב חכמי ישראל, ולא רק בגלל שיש בהם פירושי מינות, לא פחות בגלל שהחיים שלנו כל כך קצרים, ועלינו להיות ממוקדים בדברי החכמה שמרוממים אותנו לידיעת השם, כי קשה לידע את השם בזמנים הקצרים שנותרים לנו מטרדות החיים, אם נעסוק בדברי הבל או בדברים שתועלתם מעטה.
ג) ביחס לגמרא, אני מקווה שיבוא יום ומישהו יוציא את הגמרא ללא פירוש רש"י.
ד) ביחס לשאר הלימודים, על האדם להתחיל בלימוד משנה תורה בספר המדע, ואם יש לו זמן לעוד סדר לימוד, ילמד גם את פירוש המשנה להרמב"ם, ולאחר שירכוש כלי למידה ויידע להבין ולהשכיל, יחל ללמוד גם את הספר מורה הנבוכים. באתר אור הרמב"ם יש לנו סדרות מאמרים בשני הנושאים הללו, כלומר סדרת מאמרים שנקראת "מצוות משנה תורה" ובה אני מלמד את המצוות לפי סדר ספר משנה תורה, וסדרת "מורה הנבוכים", ובה אני מלמד את הספר מורה הנבוכים לפי הסדר.
ה) לגבי כל שאר הספרים, לפי דעתי אכן יש לשאול מה רצוי ללמוד ולא מה לא רצוי ללמוד, ולא בגלל הרצון להיות "פוליטיקלי קורקט", אלא פשוט כי 99.9% מהספרות הרבנית הוא בגדר בזבוז זמן, ולכן עדיף לומר מה כדאי ללמוד ובמה כדאי להשקיע, ואז המלאכה תהיה הרבה יותר קלה.
ו) יש להוסיף גם את ספרו של רבנו בחיי על תורת חובות הלבבות, וכן את הספר של רס"ג "הנבחר באמונות ובדעות" ועוד כמה ספרים אשר חשוב ורצוי ללמדם, אך העיקר כמו שאמרתי כבר נמצא בתוך סדרות מאמריי על משנה תורה ומורה הנבוכים.
ז) אם יש לאדם שאלות הלכתיות יום-יומיות הוא יכול לפתוח את הספר משנה תורה, והוא יכול גם להעלות את השאלה כאן בפורום, ונדון בה יחד עם החברים.
ח) ואסיים בנקודה חשובה מאין כמותה, אם יש לאדם פנאי חשוב גם ללמוד מדעים, מפני שבהם לדעת רבנו האדם מתרומם לידע את ה' ולהכיר את פעולותיו ומעשיו בבריאה, ובמלים אחרות, עדיף שהאדם ילמד את יסודות הפיסיקה והביולוגיה והאסטרונומיה לדוגמה, אלף מונים מאשר ילמד עוד פירוש מדרשי או אפילו פשטי, ואני מאד מקווה לאחר שאסיים עם פירוש רש"י שאחזור ללמוד וללמד גם מדעים.
לאור הדברים שנאמרו , אם כן יש לי עוד שאלה , איך אדם אמור לחלק ולבצע את לימוד תורתו?
רבנו לימד אותנו שצריך לשלש זמן לימודו , לימוד התנ''ך למי שלא גדל על ברכי מלמד מאוד קשה בדורנו בעקבות הפער שיש (שפה,ובעיקר מציאות שהשתנתה בהרבה) ולכן ללא מפרשים וספרי עזר מה יעשה אדם?
אני אישית לא סומך על כל הוגה דעות בדורנו ובדורות האחרונים גם אם הוא לא היה מין שמגשים את בוראו , כי הרי לימד אותנו רבנו שהרב שלא הולך הדרך טובה אין מתלמדין ממנו .
וכן בפסיקת ההלכה , השינוי בעיקר בתחום הטכנולוגי והמדעי בימנו גרם לפער במציאות שלנו לעומת זמן חז''ל מה יעשה אדם בשביל להוציא הלכה פסוקה בדורנו ממשנת הרמב''ם ? הדברים לא בהכרח קלים
שלא אטעה אף אחד אני מאמין שמי שבקיא במשנת רבנו יכול בעזרת השם להבין דבר מתוך דבר ולהגיע לפסק הלכה, אבל עד שאדם יגיע לבקיאות הזו מה יעשה בנתיים אם המציאות ושאלות המתעוררות להלכה יום יום ?
1) האם זה אומר כי חומש או תלמוד עם פירוש של רש"י או רמב"ן צריך להיות נזרק בזבל? מה עם הבעלי תוספות? מה לגבי השולחן ערוך ומשנה ברורה? מה עם הטור? מה עם מסילת ישרים? 2) להעמיד את השאלה ביתר חוכמה: איזה אחד מכל הסופרים המפורסמים - אם זה פוסקים או פרשנים או הוגים - של אלף השנים האחרונות לא צריך להיות נזרק לתוך אשפה נצחית?
אכן אין כאן ספק כדבריך הנכוחים, אלא שמדרכי הכתיבה וההוכחה שמעלים שאלה ובסופה משיבים, "וכפי שהשבתי לעיל: "ברור אפוא שדינו חמור בהרבה...
לפי דעתי יש לעשות חשבון נפש ובדק בית רציני בכל מה שהוחדר לדת משה באלף השנים האחרונות, ואם לא ייעשה כן, לא נצליח לכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ספרי פרשנות וכיו"ב שיש בהם ענייני מינות חמורים בהרבה מספר תורה שכתבו מין, שהרי אם ספר תורה הקדוש ושיש בו אזכרות, ואף-על-פי-כן אם אין חסים עליו ועל האזכרות שבו ושורפים אותו, מה יהא דינו של פירוש שהוא אינו ספר תורה ואין בו אזכרות, ואף יש בו ענייני מינות מפורשים? ברור אפוא שדינו חמור בהרבה
לגבי שאר ספרי ההבלים המהובלים של שאר "חכמי ישראל" שאין בהם דברי מינות, לפי דעתי יש לגונזם ולטהר את דת משה מהבליהם, ומדובר פחות או יותר לפי דעתי ב-99.9% מהספרות הרבנית.
הסיבה שהציבור אינו מבין שאותם "חכמי ישראל" רחוקים מדרך האמת, היא הסיבה גם לכך שאין אנו מצליחים להקים בימינו ממלכת כהנים וגוי קדוש, ואפילו סנהדרין אין אנו מצליחים להקים, ואין אנו זוכים שייאמר עלינו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", ההיפך, הדת נראית בעיני רבים מעם-ישראל וכל שכן בקרב אומות העולם, כדת פרימיטיבית וחשוכה -- ובצדק, וזאת רבות בגלל הנהייה העיוורת אחר חכמים מהובלים, אשר הפכו את הדת לקרדום לחפור בה, והנציחו אינסוף הבלים ואינסוף השקפות מהובלות.