נשאלתי כך: למה לשלמה המלך מותר לכתוב שיר משל על ה' ומכנהו "דודי", ולנו אסור? ומה ההבדל בין לומר כתר ולומר מלך? תשובה: לכל אדם מותר לכתוב משלים ביחס לבורא-עולם ובתנאי ששורה עליו רוח-הקודש, ברם, גם את המשלים הללו שנכתבו ברוח-הקודש אסור לנו באיסור חמור לומר בתפילת הציבור. יתר-על-כן, מי שכותב פירוש לתורה לדוגמה, ומצהיר במפורש שהוא כותב פירוש פשטני שכל מגמתו היא חתירה לפשוטו של מקרא, אסור לו באיסור חמור לנהוג כשלמה המלך, אלא חובה עליו לנהוג כאונקלוס, כרס"ג וכהרמב"ם.
אגב, יש הבדל בין סוגי התארים שציינת, דהיינו "כתר" ו"מלך": כתר הינו תואר אשר מחייב הגשמה, שהרי מדובר בתואר שמייחס חפץ חומרי לבורא יתעלה. לעומת זאת, התואר "מלך" רחוק בהרבה מן ההגשמה, מפני שהוא רק מתאר יחס בינינו לבין בורא-עולם. ועל ההבחנה הגדולה שבין שני התארים תוכל ללמוד במאמר: "תורת שלילת התארים – תארי החיוב".
כמו כן, על האיסור להתפלל במשלי כתבי-הקודש לפני ה' יתעלה, ראה במאמר: "זמרירי חרזני הסליחות – מחירוף וגידוף ועד הגשמה ומינות", בפרק: "תנאי השימוש בתארים האסורים".