ארבע שגיאות בסידור אור הרמב"ם

שלום, בעמ' 173 ו-204, היכן שכתוב על קידוש ימים טובים, כתוב שמברכים "כדרך שמקדש בשבת".

למיטב ידיעתי במקום "מקדש השבת" אומרים "מקדש ישראל והזמנים", לא?

שלום עליכם ,

שאלה לגבי נוסח התפילה ליחיד בבית

אני יודע שאין אומרים קדיש וקדושה אלא בציבור , ולכן הסידורי הבלאדי כתוב להגיד במקום "ברכו את ה' המבורך" להגיד "ברכי נפשי..." בלשון יחיד. וכן כתוב ב- ובא לציון במקום לאמר "קדוש קדוש קדוש.." להגיד "קדושת .... " לא ראיתי איזכור בנושא זה בסידור אשמח להארה בנושא האם נכון לשנות את הנוסח בזמן שאדם מתפלל בביתו יחיד .

שאלה לגבי הקדיש מצאתי בסידור הבאלדי שיש לומר נוסח מסויים של קדיש תתקבל בסוף התפילה נוסח מקוצרר כזה . אשמח גם להבהרה בנושא

תודה

מזה סידור אור הרמב"ם ?

אני יש לי סידור אחר שנקרא סידור הרמב"ם בלי המילה אור זה סידור בעל כמעט 1000 עמודים.

שלום וברכה.

כידוע תפילות העמידה בסידור מופיעות באופן שהש"ץ אינו חוזר על התפילה, כביכול כתקנת רבנו הרמב"ם.

אולם ראוי לציין כי הרמב"ם תיקן זאת רק בתפילות השבת והמועדים או בתפילת מנחה של חול במקרה והזמן היה מצומצם.

אולם בתפילות החול היה מתפלל עם חזרת הש"ץ כתקנת חז"ל ומעולם לא עלה על ליבו לבטל את תקנת חז"ל אפילו בשבתות ומועדים אלא באופן שישנו חילול השם כמבואר בתשובתו.

ולכן לעניות דעתי ראוי להדפיס את הסידור באופן שיופיע בו "מודים דרבנן" ושאר העניינים התלויים בחזרת הש"ץ למען אלו המתפללים כתקנת חז"ל הראשונה.

וכדי שדעתי תבואר דיו, אני מצ"ב לשון רבנו בתשובתו (בלאו חלק ב סימן רנו):

"בתפלת שחרית ומוסף בשבתות וימים טובים לבד, בגלל ריבוי האנשים, אעשה אותה לתפלה אחת [...] וכן אם אירעה לנו תפלת מנחה באיחור מאד, עד שאחוש שמא תשקע החמה, אעשה, ששליח צבור יסדיר התפלה בקול רם וקדושה. וראינו, שאין בזה הפסד כלל, לפי שמי שאינו בקי יצא בשמיעת התפלה, והבקי יתפלל לעצמו עם שליח הציבור מלה במלה.

ומה שחייב אותי לעשות זאת הוא, שהאנשים כולם בשעת תפלת שליח ציבור אינם משגיחים למה שהוא אומר, אלא מסיחין זה עם זה ויוצאין והוא מברך ברכה לבטלה כמעט, הואיל ואין שומע לה. וכל מי שאינו בקי, כאשר הוא רואה תלמידי חכמים וזולתם מסיחין וכחין ורקין ומתנהגין כמי שאינו מתפלל בשעת תפלת שליח ציבור, עושה גם הוא כזה ונקבע בלבות האנשים כולם, שאין תפלה אלא בעת הלחש. ואנו אומרים באיסורי תורה עת לעשות לה' הפרו תורתך ומכל שכן בתקנת התפלה ובזה יש משום הסרת חלול השם, שחושבים בנו שהתפלה אצלנו שחוק ולעג [...] אבל כשנתפלל בשאר ימות החול באנשים מועטים בקיאים, אנו מקיימים התקנה הראשונה ומתפללים לחש ובקול רם. וכתב משה."

והוסיף רבנו בתשובה רנ"ח (שם):

"הראוי, אשר צריך לסמוך עליו, הוא מה שתיקנו החכמים ז"ל, והוא שיתפללו הכל בלחש ויצא ידי חובתו כל מי שהתפלל, אין הבדל בין ש"ץ או זולתו מן הקהל, ואחר כך יחזור שליח הציבור ויתפלל בקול רם בקדושה כדי להוציא את מי שאינו בקי. וזוהי דעת החכמים, והיא ההלכה."

בברכה.

היום התפללתי בסידור ובתפילת נעילה כתוב "כתבנו לחיים" וכו'. אולם אחר בדיקה ראיתי שרבנו כתב בסדר התפילות של ראש השנה;

"ובתפלת נעילה של יום הצום אומרין בברכות אלו מקום 'זכרנו לחיים' - 'חתמנו לחיים'.

אני מניח שכאן אוספים את התיקונים, גם לי יש משהו. בעמוד 101, בפרק בתהלים (קכג, ד) כתוב "הבוז לגאי יונים", וכך זה ברוב ספרי התהלים, אך פירש רס"ג ליגיונים, אלה צבאות, אמנם רש"י פירש: "שבזו את גיא היונים, היא ירושלים". ואין פה שום קשר ליונים ולכן אני חושב שצריך לעשות מחובר, כך ראיתי שכתוב בספרי תהלים שהוציאו מקורות יותר מהימנים: "לגאיונים".

נ.ב. "לעג השאננים" (שם) זה מהמילה שאון, רעש והמולה.

תודה לרב אדיר ״דבר דבור על אופניו״

שלום לכל החברים,

מצאתי שגיאה נוספת בסידור בעקבות שאלה שנשאלתי במייל.

וזה לשון השאלה:

אבקש שתאיר את עיני. בקטע אמת ויציב לפני הסיום ניקדת ("גואלנו וגאל את אבותנו") גאל אל"ף בצירי ולא בפתח. לא ברור לי אשמח לתשובה.

להלן תשובתי:

אכן טעיתי, ואתקן זאת במהדורה הבאה בעז"ה.

ועתה אסביר, יש שני נוסחים בעניין זה:

א) "גואלנו וגואל אבותינו" - לפי נוסח זה המלה "וגואל" אינה משמשת כפועל, אלא כשם תואר.

ב) "גואלנו וגאל את אבותינו" - לפי נוסח זה המלה "וגאל" היא פועל.

איזהו הנוסח הנכון?

ובכן, נראה לי כי הנוסח הראשון הוא המקורי, ובמהלך הזמן בא מאן דהו וחשב לעצמו שמדובר בפועל, ומכיוון שלא ייתכן פועל הווה ביחס לאבותינו, הוא החליט לשנות את הפועל לזמן עבר, ונאלץ להוסיף "את", כך: "וגאל את". ומה שמדובר בתואר כלפי ה' יתעלה. ובכן, רבנו מלמד במורה בעמ' פ, שאין להקפיד בתארי היחס מסוג זה.

בסידור "אור הרמב"ם", בעמ' 39,116 מופיע הנוסח הבא: "גואלנו וגואל את אבותינו".

ויש למחוק את המלה "את", כי המלה "וגואל" אינה פועל כי אם שם תואר.

ברוך תהיה!

לשאלתך: כך כותב רבנו בכתבי היד, הנה דוגמה מתוך פירוש המשנה:

שלום אדיר. אני גם הזמנתי את הסידור, בעזרת השם השבוע יבוא. יש לי שאלה, האם אפשר לעשות אותו סידור רק יותר קטן? שיהיה אפשר לקחת אותו לכל מקום איתך.כמו סידור כיס.או האם אפשר לעשות כזו אפליקציה לטלפון שהסידור יהיה תמיד בטלפון.

הוספתי כבקשתך.

ישר כח מארי אדיר. אם יש באפשרותך לעלות את נוסח נשמת בקובץ PDF נפרד זה יהיה מצוין. כך נוכל להדפיסו ולהוסיף לסידור.

האם תצא מהדורה מעודכנת?