נשאלתי כיצד יש לנהוג השנה (תשפ"ה) בערב פסח אשר חל בשבת? ובכן, להבנתי יש להשאיר מעט חמץ לסעודת ליל השבת: כמות שניתן לסיימה בסעודה אחת, ולא להותיר שום חמץ לאחר סעודת ליל השבת – וזאת מפני שסעודת יום השבת היא בדרך-כלל לאחר תום זמן אכילת חמץ. כלומר, מכיוון שכבר אסור לאכול חמץ בשעת סעודת יום השבת אין לאכול בה חמץ, וגם מצה אין לאכול בה שהרי אסור לאכול מצה בערב הפסח – ולכן לא יקבעוהָ על הפת. וביחס לסעודה שלישית, ברור שאין לקיימה, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה הלכתית.
וביחס לבדיקת חמץ ראו נא את פסק רבנו בהלכות חמץ ומצה (ג, ג):
"חל ארבעה עשר להיות בשבת – בודקין את החמץ בלילי ערב-שבת שהוא ליל שלושה-עשר [=לאחר צאת הכוכבים שבסופו של יום חמישי]; ומניח מן החמץ כדי לאכול ממנו עד ארבע שעות ביום השבת, ומניחו במקום מוצנע, והשאר מבערו מלפני השבת. ואם נשאר מן החמץ ביום השבת אחר ארבע שעות, מבטלו וכופה עליו כלי עד מוצאי יום טוב הראשון, ומבערו".