שימו לב, בעיתון "יתד נאמן" שפורסם היום 26.7.20 קנייבסקי משווה את התורה הקדושה לטומאת מת, וכך אומר קנייבסקי: "כל גדולי ישראל זצ"ל צמחו על-ידי שניצלו את ימי בין הזמנים, שהם זמני ריפיון, שזמן זה הוא כ'מת מצוה' ששכרו כפול ומכופל". ולא שם לב, אך אם העיסוק בתורה הדמיונית שלהם בתקופת "בין הזמנים" הוא כמו עיסוק במת מצוה, בכל ימות השנה העיסוק בתורה הארורה שלהם הוא כמו עיסוק במת רגיל -- מכאן המסקנה, שהעיסוק בתורה שלהם הינו כמו עיסוק במת! נמצא אפוא שהם בעצמם מדמים את העיסוק בתורה שלהם לעיסוק במת! והקב"ה הכשילו בלשונו, כדי שנלמד מדבריו על תורתם הטמאה והמשובשת, דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית, דת המינות והכיעור.
"פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ" (מש' יח, ז).
זאת ועוד, כבר שמעתי בעבר על הזיית "הצמיחה" של "גדולי התורה", כאילו ניתן לגדול ולצמוח בתורה המשובשת שלהם, ואין זו אלא הזיה נוספת, כי תורתם מדרדרת את האדם לעברי פי פחת. והזיה זו נועדה לטעת תקוה בלב ההמונים הסכלים שהם עשויים להיות גדוילים ביום מן הימים...