היה אחד שהציע לי לפרסם את מאמרי אור הרמב"ם גם במסגרות האקדמיה "המדעיות", וכך השבתי לו: אין לי ספק שאינך מכיר היטב את העולם האקדמי. עולם מדעי היהדות האקדמי הינו מושחת ורקוב ורחוק מדרך האמת, ואיני אומר זאת כמי שעולם זה זר לו. וכדי להתחיל ולהבין את דבריי הקשים הללו, ראה: "איך עד היום לא נחשפה מינותו של שר"י?". כן ראה: "תשובה בעניין אנשי מגדל השן", ושם הפניתי לעוד מאמרים בעניין החוקרים רודפי הבצע.
המציע לא עיין במאמרים שציינתי, ואף-על-פי-כן הוסיף להתעקש בעיקשותו, והשיב כך:
ההתרשמות שלי היא דווקא הפוכה – במדעי היהדות, ובמדעי הרוח בכלל, יש מגמה לשחוט פרות קדושות ו"לחדש". לא מעט מחקרי הבל פורסמו עקב מגמה זו. לכן לא נראה לי שמישהו יתנגד למאמריך רק בגלל שאתה טוען, למשל, שרש"י מגשים וכו'. כמובן שתצטרך לשנות את הסגנון אבל זה מובן מאליו. בכל אופן זו הצעתי, זכותך לפעול כרצונך.
ועל דבריו האחרונים השבתי כך:
כל עוד שחיטת הפרות "הקדושות" איננה מסכנת את מעמדה של יהדות אשכנז ואינו שופך אור על מינותה, זה בסדר, כי המחקרים מושכים ויוצרים עניין אשר בסופו-של-דבר מתורגם לממון ולטובות הנאה. ברם, ברגע ששחיטת הפרות "הקדושות" מסכנת ולוּ במשהו את מעמדה של יהדות המינות האירופית – לא ולא רבתי! ויש לי ניסיון רב עם האקדמיה, שהיתי שם כ-15 שנה ונפתולי אלהים נפתלתי עמהם. ואם אתה סבור שיש איזה כתב-עת אקדמי שיסכים לפרסם מאמר על שר"י, אתה טועה טעות חמורה, ואינך מבין מאומה על "מאחורי הפרגוד" של עולם האקדמיה השפל והנכלולי ובמיוחד של מדעי היהדות והפילוסופיה.
לסיכום, מדובר במחללי-שם-שמים רודפי בצע ותאוות, אשר הדת היא בעיניהם קורדום לחפור בו. והם אף גרועים בהרבה מיושבי הישיבות, כי יושבי הישיבות אוכלין בדוחק ובצער ובשיממון מן התורה, ואילו הם זוללין וסובאין ומתפטמין מן התורה – וזאת במקרה הפחות גרוע, כי רבים מקרבם הם גם מינים ואפיקורוסים שמשחיתים את דת האמת למען הרבות בצע. וכבר הפניתי אותך למאמרים בעניין זה, כך שדבריי כאן הינם ראשי פרקים לראיות איתנות ומבוססות.
אגב, שליטתו של הגזע הלבן על כתבי-העת והבמות האקדמיות נועדה גם כדי להנציח את שלטונם. כלומר, כל פרסום בכתב-עת "נחשב" מקנה נקודות אקדמיות ומקדם את הכותב לעבר מעמד של "בכיר" באקדמיה ולעבר התואר "פרופסור", ובדרך זו הם שולטים שליטה מוחלטת באנשים אשר יהיה להם את הרזומה הנדרש כדי להתקדם למעמד בכיר וקבוע...
"הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ" (יש' י, א).
"הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵייָ לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ [...] וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה" (יש' כט).
״כמובן שתצטרך לשנות את הסגנון״ כלומר לומר על המינים ״מרן ורבנן אדירי עולם״ ורק אז לתקוף אותם. שיא העליבות האנושית.