(1) האם התורה רוצה שגבר יתחתן עם אישה יפה מאוד?
(2) או לחילופין, האם נכון יותר שהתורה מאפשרת להמונים להתחתן עם נשים יפות, אך עבור היחידי סגולה התורה רוצה שהם יהיו סגפניים ולא יתאוו ויחפשו גשמיות וגופניות כזו?
בראשית כט' יז-יח: וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה. וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבׇדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה.
http://mg.alhatorah.org/Full/Bereshit/29.17#e0n6
אבן כספי: "...ואולם אין תמה כי נותן התורה לא ביאר לנו סבת פחיתות לאה ויופי רחל, ואין צַיָיר כאלוהינו. ואולם מה שהוא תמה גדול בחקינו ובחוק כל חסיד איך יעקב אבינו היה בוחר בחורות יפות."
רלב"ג: התועלת העשירי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיבחר באשה שלימת היצירה, כי הזרע שיהיה לו ממנה יהיה יותר בריא ויותר שלם. ולזה לא בחר יעקב בלאה כי היו עיניה דומעות, והוא חולי־מה, ובחר ברחל. עם שהיתה יפת תואר ויפת מראה, ויהיה זה סיבה שתשקוט תאותו בה ולא יהרהר באשה אחרת.
(3) האם הרמב"ם יסכים עם אבן כספי או עם רלב"ג?
(4) או שמא הרמב"ם יסכים כי 1) עמדתו של רלב"ג חלה רק על ההמונים, ו2) עמדתו של אבן כספי חלה רק על היחידי סגולה?
(5) ואם כן, האם פירוש הדבר שלדברי הרמב"ם, כמו לדברי אבן כספי, טעה יעקב בכך שחיפש אישה יפה?
(6) האם ישנם מקורות כתובים לפיהם אנו יכולים לקבוע מהן השקפותיו של הרמב"ם בעניין זה?
רבנו פוסק בהלכות איסורי ביאה (כא, ג):
"ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבודקה, בין בתולה בין בעולה--כדי שיראה אם היא נאה בעיניו, יישאנה; ואין בזה צד איסור: ולא עוד, אלא ראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל דרך זנות, הרי הוא אומר "ברית, כרתי לעיניי; ומה אתבונן, על בתולה" (איוב לא,א)".
נראה אפוא מדברי רבנו שיש גם חשיבות לנוי האשה, כלומר שתהא נאה בעיניו.
דברי אבן כספי תמוהים, איך הוא יכול לומר ש"יעקב אבינו היה בוחר בחורות יפות?", גם לאה הייתה יפה (אונקלוס תרגם "רכות" - "יפות"), ובכל זאת יעקב לא בחר בה. אלא, שיעקב אבינו לא חיפש בחורות כמו ההמונים, אלא רחל נראתה לו באותו המעמד ומצאה חן בעיניו מאד.
גם דברי רלב"ג תמוהים, אשר פירש שעיני לאה היו דומעות לפי המדרש שהייתה בוכה על כך שהייתה אמורה להתחתן עם עשו. ואין למדים מן המדרש, אלא מאונקלוס לעיל שמפרש את פשוטו של מקרא. ולכן ראוי שהאדם יבחר אשה שהיא נאה בעיניו, שיהיה לו שמחה ונחת בה.
גם המשך דברי רלב"ג תמוהים, כאילו מי שבוחר אשה יפה תשקוט תאוותו, כי יופי של אשה אינו נוגע ליראת שמים כלל, אלא צריך רק שתהיה נאה בעיניו ותו לא. ומי שנוהה אחרי יצרו, לא משנה גם אם תהיה לו מלכת היופי -- הוא עדיין יפזול לצדדים ויפנה לנשים אחרות, אפילו פחות יפות ממנה בהרבה, כי כך היא דרכו של ייצר הרע שאינו שבע לעולם, ורק יראת ה' וידיעתו וקיום המצוות מרחיקים את האדם מן העבירה.
קצרו של דבר, לעניות דעתי, בין המונים בין יחידי סגולה, על כולם לחפש אשה שתהא נאה בעיניהם, וברור שאם אין לה יראת שמים ומידות טובות, נוייה לא נחשב למאומה.
אגב, הנוי הפנימי כמעט תמיד מקרין ליופי החיצוני, ואשה טובה, אפילו אם היא לא נאה מאד, עשויה להיראות בעיני המתבונן ירא השמים כנאה יותר ותהא אהובה יותר.