מקובלים טוענים שעלינו לקבל באופן בלתי נמנע את הפרדוקס הבא - בו שתי הטענות נכונות לחלוטין בו זמנית:
1) אי אפשר שאלוהים מושלם היה בורא עולם לא מושלם, מכיוון שאלוהים מושלם יכול לפעול בצורה מושלמת בלבד - וכל דבר פחות מאלוהים עצמו בהכרח אינו מושלם. לכן זה יהיה חוסר שלמות של אלוהים אם אלוהים מושלם היה בורא את העולם.
2) אי אפשר שאלוהים מושלם לא היה יכול לברוא עולם לא מושלם, מכיוון זו תהיה מגבלה על אלוהים אם הוא לא יכול היה לבצע פעולות לא מושלמות - מגבלה שתהפוך את אלוהים לבלתי מושלם. לכן זה יהיה שלמות של אלוהים אם אלוהים מושלם היה בורא את העולם. איך הרמב"ם יגיב לכך?
אני מסכים עם דבריך ר' דניאל היקר, אך איני תולה מינות אלא במי שמתעקש לאמץ את ההשקפה שהקב"ה לא ברא את עולמו בשלמות, ובעקבות זאת הוא יהיה סבור בהכרח שהקב"ה הוא בעל מגרעות -- ואין מגרעת כי אם לבעלי חומר.
תלמיד משה היקר, הנחת היסוד של המקובלים שגויה מיסודה, כי אלהים הוא מושלם בשלמות שמעל ומעבר להבנתנו האנושית, ואילו הטבע -- הבריאה, הינם מושלמים בשלמות מדעית וביולוגית אשר בהחלט בהישג ידינו ותפישתנו.
הנחתם והשוואתם בין שלמותו של אלהים לשלמותה של הבריאה, מעידה על כך שהם סבורים שהקב"ה הוא אלוה גשמי, אחרת הם לא היו משווים בין שלמות חומר הבריאה לבין שלמותו של אלהים, שאף לו יש מאפיינים חומריים לפי סכלותם.
כמו כן, לגבי הטענה שאם אלהים אינו יכול ליצור חוסר שלמות -- זו תהיה מגבלה, כבר השבתי על שאלות מסוג זה במאמרי על המינים שהזכרתי בראש דבריי, כי סוג שאלה זו הוא בדיוק מסוג השאלות האם אלהים מסוגל להפוך את עצמו לישות מוגבלת (בהנחה שהוא מושלם), ולפעול באופן חסר מוגבל ובלתי מושלם.