1) ביצה ט״ז
דאמר ר׳ שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב״ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין"
"אותה הימנו שנאמר 'שבת וינפש' כיון ששבת ווי אבדה נפש.
:יסודי התורה ד' ט
אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות כדי שתפרד להם ואינה מכח הנשמה עד שתהא צריכה לנשמה כמו שהנשמה צריכה לגוף אלא מאת ה' מן השמים היא לפיכך כשיפרד הגולם שהוא מחובר מן היסודות ותאבד הנשמה מפני שאינה מצויה אלא עם הגוף וצריכה לגוף בכל מעשיה לא תכרת הצורה הזאת לפי שאינה צריכה לנשמה במעשיה אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגולמים ויודעת בורא הכל ועומדת לעולם ולעולמי עולמים הוא שאמר שלמה
בחכמתו וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה"
לאור דבריו של הרמב"ם, האם זה אומר שהוא חולק על טענת התלמוד כאן, או שהוא יפרש אותה בצורה מטפורית?
2) ברכות מג
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר 'כל הנשמה תהלל יה' איזהו
דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח.
כיצד נוכל להבין את ההצהרה הזאת בתלמוד לאור דברי הרמב"ם לעיל?
רבנו בהקדמתו לאבות מלמד כי לנפש יש חמשה כוחות, ביניהן כוחות שהם כוחות טבעיים כגון כוח העיכול וכוח החיות וכיו"ב.
בין הכוחות הללו הוא גם כוח המחשבה.
לכן הגעתי למסקנה שהנפש שרבנו מתאר בהקדמה לאבות היא למעשה הנשמה, אשר כוללת את כל כוחות הנפש לכל סוגיהם וביניהם גם את כוח המחשבה.
וכמו שאמרתי, כוח המחשבה הוא כוח מיוחד מכל הכוחות לכן הוא נקרא גם נפש -- צלם האלוהים
ברם, גם השכל הנקנה נקרא "נפש", והוא אינו כוח בגוף אלא חיצוני לגוף, והוא זה אשר נשאר לאחר המוות, ועליו נאמר והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים.
אני מניח שלאחר שתראה את הדברים עולים מתוך דברי רבנו תבין יותר, כרגע אין לך אלא דבריי, ובהמשך כמו שאמרתי אפרסם מאמר בעניין זה אם יהיה אלהים עמדי.
אם יהיה אלהים עמדי בחודשים הקרובים אכתוב מאמר על הנפש במסגרת סדרת המאמרים במורה, שהרי בקרוב אגיע לפרק הראשון שעוסק בנפש.
בקיצור אומר עתה, כי הנשמה היא כוח בגוף אשר כולל את כל חמשת הכוחות שעליהם מדבר רבנו בהקדמתו למסכת אבות הפרק הראשון.
הנשמה הזו שכוללת את כל הכוחות הללו נקראת גם נפש.
בין חמשת הכוחות הללו ישנו גם כוח החשיבה אשר מוגדר גם כ"נפש" והוא צלם האלוה של האדם.
כוח המחשבה הזה של האדם מקשר בין האדם לבין השכל הנקנה שהוא חיצוני לאדם, והוא זה אשר נשאר לאחר המוות.
ככל שהאדם מטהר ומזכך את כוח המחשבה שלו, כך הכלים שלו לרומם ולשכלל את השכל הנקנה משתכללים ומתרחבים, והיכולת שלו להשפיע על השכל הנקנה גדלה יותר ויותר.
קצרו של דבר יש שלוש הגדרות למלה נפש:
1) נפש-נשמה הכוללת את כל חמשת הכוחות של הנפש
2) צלם האלהים - הוא כוח המחשבה של האדם
3) השכל הנקנה שנשאר לאחר המוות
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a11-2.htm#2 הרמב"ם נותן לנו הגדרה ברורה של המילה נפש.
אבל הוא לא נותן לנו הגדרה ברורה של המילה נשמה. אז אני מניח שאנחנו צריכים להבין מה בדיוק הרמב"ם אומר כאשר הוא משתמש במילה נשמה
1) תודה רבה לך. התגובה שלך מאוד מועיל. מה דעתך על השאלה השנייה שלי לעיל? רק הוספתי את זה לאחרונה
2) נראה כי הן התלמוד והן רבינו חננאל משתמשים במילים "נשמה" ו"נפש" כמילים נרדפות, ואילו הרמב"ם עושה הבחנה ברורה מאוד ביניהם