1) אני מכיר אורתודוקסים רבים שלומדים כל היום מדע בדיוני באיכות זבל, כמו 'חידושי הרב חיים' הלוי שר"י ימ"ש וכן במידה פחותה המשנה ארורה, אבל הם לא יכולים לדבר עברית באוצר מילים בסיסי, דקדוק בסיסי והגייה בסיסית. האם החיות דו רגליים האלו נחשבים ליהודים לגיטימיים לפי הרמב"ם?
2) אגב, מבלי שהם מבינים זאת (או אולי הם עושים זאת בכוונה?) הם בוחרים במילה 'חידושים' בצורה מאוד מתאימה; ולמעשה השבח הגדול ביותר עבור הברברים שונאי אלוהים האלה הוא להיות "מְכַדֵש". המילה הזו היא המונח המושלם, כי כל התורות שלהם אכן חדשות, ושונות ונוגדות לחלוטין מהתורה האמיתית המקורית של משה רבנו.
3) כל האמור לעיל מעלה את השאלה מדוע האורתודוקסים כל כך רפויים בכישורי השפה הבסיסיים שלהם? האם זה תוכנן בכוונה על ידי המנהיגים שלהם? ואם כן, באילו דרכים כישורי שפה מתוחכמים מאיימים על האורתודוכסים?
זה מזכיר לי את הזייתם של הברסלבים שבטוחים ששגיאות הכתיב וההגיה בספר של רבם הם מכוונים ויש בהם "עניין".
1) לפי דרך האמת הם בגדר תועים וצאצאי מינים, ושגיאותיהם הלשוניות הינן סימפטום מובהק של מינות וסכלות. כמו כן, זה עתה פרסמתי מחדש את המאמר: "ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב"ם", מאמר זה עוסק בעיקר בנזקיה ובשיבושיה של השפה האידית הפרו-גרמנית, ובמקורות לאותם הנזקים והשיבושים. הוא פורסם לפני כשלוש שנים אך נכתב עתה מחדש.
2) אכן. הדת האורתודוקסית מעודדת חידושים בעיקר כדי להנציח את סילוף דת האמת, אך גם כדי לנטוע בקרב חסידיה השוטים את ההזיה שהם "גאוינים" עצומים, ולכן כמובן שחובה לממן אותם, ולפטור אותם מחובות, ולהעניק להם טובות הנאה, בעוד שהם עוסקים בהבלים ובתאוות.
3) במאמר שצוין לעיל הסברתי, ששיבוש הלשון הוא צעד ראשון ואף הכרחי לשיבוש הדת. זאת ועוד, מי שלשונו נקייה, מדויקת ועשירה, יבין קל-מהרה עד כמה כסילים, נבערים ועילגים הם חכמי-יועצי-אשכנז. נמצא, שמן ההכרח להוסיף ולשבש את הלשון כדי להסתיר ולכסות את עילגותם וסכלותם של המינים הראשונים והאחרונים שיצרו וביססו את הדת האורתודוקסית.