אמונות בחז"ל

מועדים לשמחה, הוספתי ועסקתי בשאלתך בהרחבה.

ראו כאן: "מובטח לו שהוא בן העולם-הבא?".

שלום וברכה ומועדים לשמחה,

מן המפורסמות שחכמים במדרשיהם דיברו בדברי הבאי, דהיינו בדברי גוזמא, וזאת כדי להדגיש או כדי לחנך או כדי להחדיר השקפות ומוסר בקרב שומעי לקחם. גם כאן, ברור שמדובר בדברי הבאי, ומטרתם של חכמים ע"ה כאן למיטב הבנתי, היא לעודד את בני האדם להתפלל שחרית ומנחה, שהרי מי שמתפלל שחרית ומנחה, אומר שלוש פעמים ביום את המזמור תהילה לדוד.

כמו כן, נראה שהדברים הללו מכוונים בעיקר לקטנים ולעמי הארצות (אשר לעתים לא רחוקות גרועים מילדים קטנים), מפני שהם זקוקים לעידוד מן הסוג הזה בראשית דרכם המחשבתית.

מטרתם של חז"ל הייתה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, כלומר, שהאדם יקיים בתחילה איזו מצוה מתוך מחשבה לקבל שכר, ולאט-לאט לרומם אותו במשעול המחשבה והמוסר, עד שהוא יקיים את המצוות מאהבה -- ואין אדם שמראשית דרכו מקיים את המצוות מאהבה.

והנה לפניך דברי רבנו בסוף הלכות תשובה:

"אמרו חכמים הראשונים, שמא תאמר: 'הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר', 'בשביל שאיקרא רבי', 'בשביל שאקבל שכר בעולם הבא'; תלמוד לומר, 'לאהבה את ה'' [דב' יא, יג; ועוד] -- כל שאתם עושים, לא תעשו אלא מאהבה.

ועוד אמרו חכמים: 'במצוותיו חפץ מאוד' [תה' קיב, א] -- 'במצוותיו', ולא בשכר מצוותיו. וכן היו גדולי החכמים מצווים לנבוני תלמידיהם ומשכיליהם בייחוד: 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל טובה, אלא היו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל כלום, אלא מפני שהוא הרב, ראוי לשמשו', כלומר, עבדו מאהבה [את בורא-עולם].

כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עדיו פורענות -- הרי זה עוסק בה שלא לשמה. וכל העוסק בה לא ליראה, ולא לקבל שכר, אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שציווה בה -- הרי זה עוסק בה לשמה. ואמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה, אפילו שלא לשמה -- שמתוך שלא לשמה, בא לשמה.

לפיכך, כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה, [ואז] מגלין להן רז זה מעט מעט. ומרגילין אותן לעניין זה בנחת, עד שישיגוהו ויידעוהו ויעבדו מאהבה.

דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש-ברוך-הוא נקשרת בליבו של אדם, עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה ואמר: 'בכל לבבך ובכל נפשך' [דב' ו, ה; י, יב; ל, ו): אלא בדעה שיידעהו. ועל פי הדעה, על פי האהבה, אם מעט -- מעט, ואם הרבה -- הרבה.

לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג, כמו שביארנו בהלכות יסודי התורה".

ברוך הבא,

אז ראשיִת, לאורך הדורות נשתלחה ידם של המינים וצאצאיהם כך שבידך כנראה מהדורה לא מהימנה גדושה בתוספות רעות.

שנית, עליך ללמוד דברים מאד מאד בסיסיים, כרגע עולים לי שני מאמרים שיסייעו לך:

משלי חז״ל ומשלי הנביאים ומה שביניהם.

האמנם חז״ל היו כסילים?

בהצלחה