הרב אדיר, אתה מרבה לכתוב על מוסריותן של מצוות ומוסריותה של התורה, ומלמד שברור שמצוות התורה יהיו מוסריות וצודקות, שהרי 'מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים', וכו'.
השבוע חבר שאל אותי כך:
''תגיד אייל, אשת כהן שנאנסה - מה הסיפור??
ההלכה קובעת שבעלה חייב לגרש אותה והיא אסורה לו לעולם.
תגיד, איפה הצדק, המוסר, הרחמים??
אשה זו, שאירע לה הנורא מכל, שצריכה עכשיו יותר מכל דבר אחר את העוגן של בעל ומשפחה,
עכשיו ההלכה מנפצת את חייה לרסיסים?
לוקחת ממנה את בעלה וילדיה??"
עד כאן דבריו.
ואני יכול כמובן להוסיף ולשאול על מצוות והלכות שונות כמו למשל עניין הממזרות,
שחייו של הילד והאדם שיגדל ממנו, הרוסים לחלוטין, ואין הדבר כלל תלוי בו.
האם רמב"ם מתייחס לעניינים אלו?
תודה, ושבוע טוב!
ר' דניאל היקר הטוב והחכם,
אין לי ספק שלא רצית להישמע כמטיח דברים, אך בפועל כך הדברים נשמעו, ועלינו להיזהר כאשר אנו שואלים שאלות אשר עלולות לגלוש לכפירה בקלות. אפשר לשאול, אך כמו שאמרתי מכבוד שמים עלינו לשאול כעני שואל על פתח.
המוסר "ההומניסטי" הוא פיקציה אחת גדולה, הוא מתעלם ממציאותו של בורא עולם ולכן מעיקרו הוא מוסר קלוקל מלא וגדוש בשיבושים ושגיאות. אין באמת מוסר למי שכופר במציאותו של בורא עולם, והפניתי אותך למאמר שעוסק בנקודה החשובה הזו בתגובה הקודמת, רק אין יראת אלהים במקום הזה -- והרגוני...
כמו כן, הערך "העליון" שהאדם נברא בצלם אף הוא שקר וכזב, כי האדם אולי נברא מראשיתו בצלם אך אם הוא בוחר להפנות עורף לצלם האלהי שבו ולהתנהג באכזריות וברשעות ובאלילות הרי שהוא הופך להיות גרוע מכל גרוע, ואפילו החיה והבהמה טובה ממנו, עד שהוא לא בגדר "נברא בצלם", כי הוא רצח את אנושיותו.
ההתייחסות כלפי כל אדם כאילו הוא נברא בצלם וראוי לחמלה, הינה אכזריות עצומה כלפי האנושות כולה, כי אם נתייחס בחמלה כלפי הרשעים והרוצחים ושאר הפושעים והגזלנים הרי שאנו מתאכזרים כלפי החברה כולה וגורמים לעוול נורא ואיום לחברה -- לעיר, למדינה ולאנושות כולה. אלא, מי שבחר בצלם האלהי שבו ולהתנהג באנושיות -- אליו ראוי להתייחס בחמלה ובאהבה, אך מי שמתעלל בנפשו העשוקה וכיבה את אורה והעכיר את אנושיותה -- ראוי להעבירו מן העולם, כדי להציל את החברה מנזקיו, ולכן אנחנו מתפללים כל יום: "השיבה שופטינו כבראשונה... והסר יגון ואנחה". כי העוול בקיום הרשעים מייסר את העולם.
ועל עניין זה ראה במאמרי: "אלאור עזריה - להיות צודק או חכם".
השלמות המוסרית של האדם היא אמנם גם מטרה חשובה בתורה, אך לא פחות ואולי יותר היא אמצעי להכרת בורא עולם.
מכאן והלאה איני בטוח שהבנתי את דבריך: הם גם גולשים מעצם הדיון למקומות אחרים, וגם נשמעים לי כלקוחים מבתי המדרשות של הפילוסופים האקדמיים אשר מסבכים ומשבשים את העניינים כדי להיראות חכמים ונבונים, כדי שיעריצום ויממנו אותם ויעניקו להם יוקרה ומעמד ומשכורות. ודבריהם נגעלים מאד בעיניי, כי הם נעדרי יראת אלהים, רוויים בגאווה וביהירות, ואף קרובים מאד לדברי מינות.
מחילה מכבודך, אך אם אין צורך גדול, פטור אותי להבא מלנסות ולהבין את דבריהם המייגעים והמשובשים, כל-שכן כאשר הם מובאים מכלי שני...