מצות שהכנתי

מכיוון שהן מסמלות את יהדות המינות האורתודוקסית הפרו-נוצרית: 1) הן פסולות מבחינה הלכתית הואיל והן נפסלו מאכילת הכלב וכדברי רבנו בהלכות חמץ ומצה (ד, י): "הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול הכלב [...] – אינו צריך לבער", ובניסוי שנערך הוכח שאפילו הכלב מואס במצת מכונה (ראה כאן בדקה 4:20 ואילך); 2) וכן מפני שהן פוגמות בשמחת החג (מצות קשות כחרבות); 3) הן מזיקות לבריאות (גורמות לעצירות ולבעיות עיכול); 4) הן הוכנו יבשות וחסרות טעם כדי לעמוד בסטנדרטים הזויים של חומרות אורתודוקסיות פרו-נוצריות (הן יבשות כעץ משום חשש חימוץ אף שאין שום חשש חימוץ בחום התנור או המחבת); 5) הן הוכנו מתוך חשיבה מסחרית להרוויח כמה שיותר כסף תוך התעלמות מוחלטת מן ההלכה ומחובת שמחת החג.

קצרו של דבר, הן מסמלות את יהדות המינות האורתודוקסית הפרו-נוצרית, הן לא ראויות מבחינה הלכתית, נגעלות ויבשות, מזיקות לבריאות, ונעשו מתוך חשיבה מסחרית תוך התעלמות מוחלטת מכללי ההלכה. ובקיצור, הן-הן פניה של היהדות המעֻוותת של ימינו.

חגים וזמנים לששון.