שלום שלום, מעשה במלמד משנה לילדים בהתנדבות. לרגל סוף שנה ההורים רוצים לתת לו מתנה כאות להערכה על ההשקעה.
מצד אחד, זהו אינו לימוד בשכר, מצד שני איני בטוח שהמקרה לא נופל תחת "כָּל הַנִּהְנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם". בפירוש המשנה אבות הרמב"ם נותן שתי דוגמאות לבאר מימרא זו, על רבי טרפון ועל ר' יונתן בן עמרם. המקרים שם יכולים להתפרש לכאן ולכאן.
אשמח לתובנות הפורום המלומד. האם לשיטת הרמב"ם מותר לקבל את המתנה?
שלום וברכה,
אין שום קשר ואפילו לא ריח של קשר, בין המעשה של ר' טרפון ור' יונתן בן עמרם לנדון. במקרה של ר' טרפון מדובר היה בפיקוח נפש ואף-על-פי-כן ר' טרפון הצטער כל ימיו על שהציל את נפשו בכבוד תורה; ובמקרה של ר' יונתן בן עמרם היה מדובר בשנות רעבון אשר אין לאנשים מה לאכול, ואף-על-פי-כן ר' יונתן נזהר מליהנות בכבוד תורה וסירב להציג את עצמו לפני רבי יהודה הנשיא, כיונתן בן עמרם, וכל החרדה הזאת כדי שלא ליהנות מכבוד תורה!
קצרו של דבר, אדרבה, מן המעשיות הללו עולה באופן ברור שאסור באיסור חמור לאותו מלמד ליטול מתנה בעבור לימוד המשניות, ואם יש לו עבודה ופרנסה, לשם מה הוא זקוק למתנות?
האם יש לאותו "מלמד" עבודה שממנה הוא מתפרנס?