האם ילד קטן שכביכול חוזר בגלגול ואומר כך וכך היה לך בעבר, ואתה היית דוד שלי וכו הינו בגדר נביא שקר? האם יכול להיות שמנסה אותם הקב"ה בכך?
האם ניתן לומר שכבישת שטח הינה בגדר גזל?
עד היכן הגבול של קבל האמת ממי שאמרו? האם ניתן לומר: אם תצליח להוכיח לי שהתורה שלי שגויה - אלך אחריך? האם הדבר בגדר כפירה בנבואתו של משה ובתורה? או שמדובר בדרכו של אברהם אבינו? וגם, עד היכן הגבול של לימוד גוי תורה, שהרי לעיתים יוצא שמתדיינים ונשאלות שאלות.
4. האם ישנה בעיה לקנות ולהשתמש בחמץ לאחר הפסח מחנויות אשר נמכר לגוי שהרי הסקנו שזה לא כשורה; והאם ניתן להשתמש בחמץ שעבר הפסח בביתו של מישהו שלא שומר שבת?
1) לא, הוא פשוט הוזה הזיות, גם אני שהייתי קטן חשבתי שאני גלגול של איזה ילד מן השואה, פשוט ההפחדות שהפחידו אותנו עם כל הסרטים על השואה הכניסו אותי לחרדות, והייתה תקופה שחלמתי על השואה ועל כל האימה הזו, והחלומות היו נראים לי כל-כך אמיתיים ומוחשיים, עד שבשלב מסוים חשבתי שאני איזה גלגול של איזה ילד מן השואה.
אגב, כל החלומות שאני זוכר היו בשחור לבן, לא בצבעוני, ראיה לכך שמדובר בהזיה שחדרה בעקבות הסרטים על השואה שכידוע כולם בשחור לבן.
2) כן. בהחלט, גזל חמור וגמור.
3) אי אפשר להוכיח שהתורה שלנו שגויה עד שיראו לנו כמעמד הר סיני. ראה מאמרי: "זכרו מעמד הר סיני!". ולכן לא ניתן לסתור מצוה ממצוות התורה, עד שיביאו לנו תורה חדשה לפחות באותה הדרך שקיבלנו במעמד הר סיני, וזה כמובן לא ייתכן.
4) אם מדובר בחמץ גמור אי אפשר להשתמש בו מגזירת חכמים. אך אם מדובר בתערובת חמץ שהיא פחות מעשירית (כזית בכדי אכילת שלוש ביצים), מותר. ומותר לך להשהות בארון בבית לכתחילה תערובת כזו, בתנאי שאין חמץ בעין, אלא הוא בלול בתוך התערובת ולא ניתן לזהותו ולראותו בפני עצמו.