אמרו חז"ל וכך פסק רבינו, "משיכנס אב ממעטין בשמחה".
אולם, רבינו לא מגדיר ולא מפרש לנו במה מתבטא מיעוט השמחה. מה אם כן פירוש מימרא זו?
שאלה נוספת. רבינו כותב שאין לובשים בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב.
ידוע המנהג ללבוש את הבגדים המכובסים לזמן מה ובכך "להכשיר" אותם ללבישה.
אלא שמנהג זה נראה בעיניי מאוד מוזר ונוגד את השכל הישר.
האם זה מנהג נכון? אם לא, כיצד ראוי לנהוג בעניין זה?
שבוע טוב ומבורך!
שלום וברכה,
אם אדם רוצה לשמח את עצמו בדבר-מה כגון קניית בגד, ידחה זאת לאחר תשעה באב, וכיו"ב. כלומר, זו הלכה שבה חכמים אפשרו לאדם הנבון לקבוע לעצמו את גדריה, כפי שיקול דעתו.
איני רואה פסול בכך שאדם ילבש בגדים, וכך יוכשרו ללבישה בשבוע שחל בו, שהרי ברור שהאיסור "ללבוש כלי מגוהץ", דהיינו בגד שכובס בחומרי כביסה, אינו אלא לאחר כביסתו, אך לאחר שימוש קל בו מותר ללבשו, אחרת לא נלבש מאומה בכל השבוע שחל בו.
כמו כן, מדובר באיסור דרבנן, ואין לנו אלא מה שיש בפשוטו. ולכן, כל דבר שמוציא את הבגדים מן הגדר ההלכתי של "בגדים מכובסים", מותר להיעזר בו, כדי שאותם הבגדים יהיו מותרים בלבישה בשבוע שחל בו.