מקווה

לא, אין בזה שום עניין בימינו. טבילה לגברים היא אך ורק לטהרות, וממילא כולנו טמאי מתים עד שיבוא גואל צדק ויטהרנו באפר פרה אדומה.

ובימינו הגיעו להזיות חמורות בעניינים אלה, ראה דברים שכתבתי במאמרי: "האם מותר לאשה ולבעלה להושיט מיד ליד בעת נידתה?".

לעתים נדמה לי, שהחומרות הללו מנותקות מחיי המעשה, ועלולות לגרור עמן תקלות חמורות. אמנם, רבים הם שכלפי חוץ מתהדרים בקיום חומרות אלה, מתקדשים ומיטהרים בחיצוניותם, ומביטים בבוז ובהתנשאות על "בועלי הנידות" שמקיימים "רק" את דין התלמוד. ברם, ספק עמוק מקנן בקרבי אם אנשי אמת המה, ובמיוחד לאור העובדה שדתם התרחקה מדת האמת, ועשאוה עטרה להתגדל בה וקורדום לחפור בו. מגמת ההחמרה בכלל ובדיני איסורי ביאה בפרט, מזכירה את מגמת ההחמרה אצל הכומרים ש"התקדשו והיטהרו" עד שאינם נושאים נשים כלל: "הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ" (יש' סו, יז), וזה לשון רבנו בבארו פסוק זה במורה (ג, לג):

"אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף [...] גם זה ממטרות התורה הזו, אבל לאחר טיהור המעשים וטיהור הלב מן ההשקפות המטמאות והמידות המטמאות. אבל ההסתפקות בניקיון החיצוני ברחיצה וטהרת הבגדים עם התאוותנות בתענוגות וההפקרות במאכלים ובתשמיש, יש בו תכלית התיעוב, אמר ישעיה בכך 'הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ' [...]. אמר, שהם מיטהרים ומתקדשים במקומות הגלויים וברשות הרבים, אלא שהם מתייחדים בחדרים ובתוך בתיהם במִריהם, והם הפקרותם באכילה [...]. ושמא רומז באמרו 'אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ' להתייחדות בביאות האסורות. מסקנת הדברים, כי חיצוניותם נקיה, ומפורסמת [בתכלית] הנקיות והטהרה, אבל פנימיותם הרי הם עם תאוותיהם ותענוגי גופותיהם, ואין זו מטרת התורה, אלא המטרה הראשונית צמצום התאוות, וניקיון החיצוניות אחר ניקיון הפנימיות".