נשאלתי כך: שלום, איני מצליח להבין את עניין ברכת הכהנים. האם הכהנים מעבירים משהו מלמעלה? או שזה רק איחול כמו ברכת הדיוט? אפילו קשה לי לשאול נכון את השאלה...
תשובה: ובכן, הבה נעיין תחילה בברכת הכהנים האמורה בתורה בספר במדבר (פרק ו):
"וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם, יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם".
דומני שהתשובה נמצאת בסוף פרשה זו: "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם". כלומר, הכהנים יורו לעם-ישראל את דרך האמת ואת עבודת ה' הישרה, האמיתית והנכונה, וכאשר ייקָּרא שמו של ה' יתברך על עם-ישראל, או-אז ממילא תחול ברכתו של הקב"ה על עמו.
ולכן נצטוו הכהנים לברך את עם-ישראל, וזאת כדי להזכיר לעם שברכת ה' תלויה ועומדת במשמעת העם להוראות ולפסיקות הכוהנים אנשי האמת והצדק: "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דב' לג, י). דהיינו, מטרת הברכה ללמד, שרק לאחר שהעם יקבל את תורת האמת שבפי הכהנים וישמור על דרך ה' שלמד מהם, רק אז תחול עליו הברכה מאת ה'.
לסיכום, הקב"ה ציווה את הכהנים לברך את עם-ישראל כדי להעניק להם סמכות בעיני העם, וכדי ללמד את עם-ישראל שברכתו של ה' תלויה ועומדת במשמעת העם לאנשי האמת.
קראתי לפני שבועיים בשניים מקרא אחד תרגום שאת החלק של "יברכך יי וישמרך" וכו' אונקולוס לא פירש, לא הבנתי למה.